עוף גוזל

ראש השנה היה ממש נחמד. 

בערב שלפני ערב ראש השנה עשינו ארוחה ישראלית- קנינו פיצה, הלכנו לפורטו ודיברנו בעברית איזה 3 שעות חחח.. זה היה ממש כיף כי הרגשתי שכל אחת נפתחה קצת יותר ואני ממש יכולה לסמוך עליהן. אני ממש שמחה שאנחנו עוברות ביחד את החוויה הזאת, אני חושבת שהכל היה ממש שונה בלעדיהן והרבה פעמים הן נתנו לי קצת ביטחון\יציבות\העלימו קצת את הגעגועים הביתה. 

בערב ראש השנה לא עשינו שומדבר מיוחד אבל בערב כמה בנות עשו לנו הפתעה והכינו עוגה ממש טעימה. ביום שאחרי זה חיכה לי על השולחן כרטיס ברכה מכל הבנות של הבית שלי, זה היה ממש מתוק מצידן כי ממש היה חסר לי אחווה ואהבה משפחתית. עכשיו אני ממש מעריכה את החגים בישראל. 

כעיקרון תיכננו לעשות משהו קטן לקולג' לכבוד ראש השנה היהודי, אבל אז היה את כל הבאלגן בלוב והחליטו להקדיש את ערב ראש השנה לדיון על הנושא עוד לפני שהודענו שאנחנו מארגנות משהו, אז ויתרנו על זה. דווקא כן רציתי לשמוע את הדעות של אנשים כאן על מה שקרה, כי יש לנו בקולג' אנשים גם מארה"ב וגם ממדינות ערב, גם יהודים, גם מוסלמים, גם נוצרים, וכו'. לא יצא לי ללכת לדיונים, שמעתי שהיו קולות קצת גבוהים אבל שומדבר גדול.. חשבתי אולי ישתנה היחס בין האמריקאים לבחור מלוב, אבל כולם כאן מבינים שדברים כאלה קורים ואנחנו לא צריכים להשליך את האשמה על האנשים שלא קשורים לעניין. 

באותו שבוע היו לי בערך שלוש שיחות די ארוכות על ישראל-פלסטין-יהדות וכו'.. שאלו אותי מה הגישה של מדינת ישראל לגבי הקהילה הגאה, מה הגישה של היהדות, איך הדתות משתלבות ביחד במדינה אחת, למה אנשים מפלסטין צריכים לבקש אישור מיוחד להיכנס לישראל, אם אני מתכוונת ללכת לצבא, למה יש לנו צבא וכו'.. אני נהיית יותר ויותר מומחית בפוליטיקה חחח ;) 

השבוע האחרון היה אחד הכיפיים, מלא בפטריוטיות וגאווה לאומית.

אנחנו שוקעים יותר ויותר לשגרת לימודים-

ביולגיה נהיה יותר ויותר קשה משיעור לשיעור, רק בגלל כל ההגדרות באנגלית שהן ברורות מאליו לדוברי אנגלית, אבל אני מכירה אותן רק בעברית, וזה בלתי אפשרי לעשות את החיבור בין הידע שלי בעברית לבין המילים באנגלית תוך כדי השיעור, אז אני מפסידה חומר ואני צריכה להשלים אותו אחרי השיעורים [אבל אני לא עושה את זה חחחחחחח]. הבעיה היא שיש לי ביולוגיה כמעט כל יום, אז זה לא שיש לי יום-יומיים הפסקה שאני יכולה לחזור על השיעורים בנחת, אני אצטרך לשבת כל יום וללמוד בילוגיה בעצמי אחרי השיעורים.. 

מצד שני כל יום אני מחכה לשיעורים של כלכלה ופילוסופייה, הם כאלה אדירים! שני המורים די זקנים ונינוחים כאלה, אז המהלך שיעור נורא שונה, בעיקר בפילוסופיה- אנחנו יכולים להכין לעצמנו תה במהלך השיעור, המורה הביא לנו היום בסקוויטים טעימים לכיתה והכל נורא פתוח איתו. בכלכלה המורה פשוט מערב כמעט את כולם במהלך השיעור כי הוא נותן דוגמאות חיות מהמציאות לכל דבר [במקום רק להסביר את ההגדרות והכללים הבסיסיים כמו בדרך כלל], ככה שאנחנו נחשפים לתרבויות השונות לפחות ב15 מדינות שונות בעולם. גם יש לו ידע עצום, הוא ביקר, טייל ועבד במדינות מכל קצוות העולם, ככה שהוא יודע המון דברים על מקומות שאפילו לא חשבתי שיש להם מטבע משלהם. אני חושבת שזה מאוד מיוחד ואם הייתי לומדת כלכלה באוניברסיטה בישראל זה היה שונה לחלוטין. בפילוסופיה נחשפנו לשני ניסויים חברתיים נורא מעניינים, אחד זה milgram experiment והשני Stanford Prison Experiment, הם די זיעזעו אותי בהתחלה, אבל אז היו לי המון מחשבות על היחסים שבין אדם לאדם, מה מניע אותנו להיות הכי חזקים בחברה מסויימת ומה מנטרל את הרגש שלנו במצבים מסויימים. אני אוהבת פילוסופיה :) 

כל שאר הלימודים לא מעניינים במיוחד חחחח 

בכל מקרה, השבוע למדנו רק שני-שלישי-רביעי, כי ביום חמישי היה "טקס פתיחה" של הקולג'. כל אחד לבש את התחפושת הלאומית שלו [לחלק מהמדינות כמו ישראל אין תחפושת לאומית אז חלק פשוט התעפו בדגלים שלהם וחלק פשוט התלבשו כרגיל] ונסענו למקום כלשהו, שם הלכנו לאורך אנדרטה ממש גדולה של כל האנשים שמתו במהלך מלחמת העולם ה-1 באיטליה ואז הלכנו לבין קברות אוסטרי-הונגרי [נראלי], במטרה לחשוב על כל האנשים שאיבדו את חייהם בגלל מלחמות, כמה נפשות איבדנו וכמה כאב סבב את המלחמות המיותרות האלה.

אחרי זה הלכנו למקום ממש גדול שיש בו פסל למען השלום שמזכיר את כל המלחמות שהיו בעולם ועשינו שם את הטקס פתיחה עצמו. הטקס התחיל עם שני שירים של המקהלה והתזמורת שיש לנו כאן בקולג', ואז מצעד דגלים של כל המדינות שיש בקולג' [בערך 90]- אני צעדתי עם דגל ישראל! זה היה כזה מדהים להיות הנציגה של ישראל, מדינה קטנה במזרח התיכון שלא רואים אפילו על המפה, לעמוד ליד הנציגים של כל המדינות הערביות\המדינות הגדולות ובאמת להרגיש שישראל כאן, חיה, קיימת ובועטת, וכולם מקבלים את זה בהבנה ותמיכה. אחרי זה היו נאומים בנושא השלום של הסקנדיירס מאזורי הקונפליקט -ישראל ופלסטין, ארה"ב ואיראן, אנגליה ואחת המדינות הלטיניות, שהיו נורא מעניינים ומעוררי השראה. אחרי הכל- צריך לדעת להפריד בין הממשלות של המדינות לבין התושבים של המדינות, כל אדם בפני עצמו, המדינה ממנה אנחנו באים היא לא כל האישיות והפנימיות שלנו. [ואז הגיע החלק של הנאומים הארוכים והמשעממים] אחר כך נסענו לאיזה פארק ממש נחמד באיזה כפר איטלקי לא מוכר ואכלנו שם אוכל נורמלי שהזכיר טעם של בית 3> 

ביום שישי היה "PEACE ONE DAY", הייתה לנו ארוחת בוקר של כל הבית ביחד- מלא מאפינס מדהימים, עוגות, לחם טעים, סלט פירות, פנקייק ודברים טעימים :)) אחרי זה התאספנו כולם באודיטורים לשמוע הרצאה של מישהי מבלגיה (?) בנושא השלום- מה מניע אנשים לעמוד בעמדת כוח ולהרחיק את השלום וכו' [האמת שדי נרדמתי בהרצאה כי הייתי קרועה מעייפות אבל הבנתי שהיא הייתה ממש טובה]. משם התפצלנו לסדנאות שהעבירו אנשים מהקולג'- ציור מאנדלה, משחקי כדור עם דימוי של בעלי מוגבלויות פיזיות, יוגה ומדיטציה, הייקינג בגבעות הסמוכות, פוטבול, ריקוד, דיון בנושא הסרט האיסלאמי ועוד.

יותר מאוחר נסענו כל הקולג' לטרייסטה, כל אחד לבוש בתחפושת הלאומית שלו והקולג' הביא דגלים של בערך 40 מדינות, ועשינו שם הופעת רחוב למען השלום שכללה ריקודים ושירים של תרבויות שונות וצעדה קצרה. התאספו בזכותנו בערך 150 אנשים לפי דעתי, איטלקים ותיירים שהיו במקום, זה היה מהמם. את הצעדה עשינו עם חבורת מתופפים ממש מגניבה [כמו טררם או משהו כזה], הלכנו לפיאצה הקרובה [זה למעשה פשוט רחבה פתוחה ממש ענקית שמוקפת בבניינים עתיקים ויפים] ויחד עם כל האיטלקים שהתלוו אלינו עשינו מעגל ענק מסביב לדגל השלום, אני חושבת שהיינו בערך 400 אנשים במעגל הזה. 

הימים האלה היו עטופים בתקווה לעתיד טוב יותר. הקולג' הזה, ובכללי UWC, הם ההוכחה שחלק מהדור שלנו מאמין בשלום ושואף לשינוי ביחסים שיש בין המדינות בעולם כרגע. הם ההוכחה שיש מי שיפעל למען הקשבה וחגיגת השוני שיש בעולם. הם ההוכחה שהעולם שלנו לא אכזרי לחלוטין ואנחנו כן מוקפים בערכים אמייתים ונכונים. הם ההוכחה שלאנשים הטובים יש שגרירים בכל קצוות העולם. 

אבל אז גיליתי על התקפה של המחבלים בגבול מצרים, וראיתי את האיומים של איראן למלחמה בישראל והדיבורים על השמדה סופית של המדינה האהובה שלנו, וכל האמונה שלי התערערה. 

גם כאן אני מתכוונת לצום ביום כיפור, ואני הולכת לחשוב על כל העניין הזה לעומק- כמה שלום הוא ריאליסטי, איך אפשר להסביר במילים למה ישראל צריכה להתקיים, האם באמת אפשר להפריד את האישיות של בנאדם מהמדינה ממנה הוא מגיע ועוד כל מיני נושאים פוליטים-פילוסופיים. 

החלטתי שכן חשוב לי להראות את התרבות היהודית כאן בקולג', אז היום באסיפה הכללית הסברתי לכל הקולג' מה המשמעות של יום כיפור, ומחר בערב, במהלך הצום, אנחנו הולכות לעשות פעילות קצרה בנושא היחסים בין אדם לאדם וסליחות [אולי תשליך או משהו בסגנון], אני מקווה שיבואו אנשים.. 

עוד עידכונים, בהמשך.. :) 

אוהבת המון