עוף גוזל

הזמן עובר כל כך מהר, 

כל יום אני מתכננת לעשות דברים- 

לכתוב אינבוקסים, לכתוב חיבורים, לענות על טפסים, לעבור על החומר, לעשות סקייפ, לנסוע קצת מחוץ לדווינו, לבקר במעונות אחרים........... 

וכל יום אני מגלה מחדש שאני לא יעילה חחחח 

אבל טוב נו, procrastinating וחיי UWC זה כמו סיר ומכסה! 

חוץ מזה שיש המון תירוצים להתעצלות הזאת ;) 

לפני איזה שלושה שבועות היה לנו יום פתוח-

הזמנו את כל התושבים בדווינו והסביבה וכמובן כמה אנשי חינוך ומורים מבתי ספר אחרים באזור, 

עשינו להם קצת תעלולים מדעיים מגניבים [ביולוגיה, כימיה, פיזיקה..],

הכנו כמה תחנות פעילות קטנות [אוריגמי, ציורי פנים, פיסול בחימר, וכמובן המוזיקאים הנעימו את האווירה עם מנגינות מגניבות]

והרמנו מופע תרבויות קטן [ריקודים ושירים שמייצגים מדינות שונות].

היה ממש מגניב, כל האווירה של העבודה המשותפת בשביל לחשוף את החיים הנהדרים שלנו לסביבה מאוד מרגשת האמת. 

זה היה מהימים האלה שהבנתי שאשכרה הגעתי ליודבליוסי. 

גם אחרי חודשיים וחצי כאן, במקום היפייפה והאיטלקי הזה, לא התרגלתי, אני לא יכולה לקחת את החיים האלה כמובן מאליו. 

השמחה על המציאות העכשווית שהייתה חלום עד לפני חצי שנה מציפה כל פעם מחדש :) 

באותו שבוע גם היה לנו sustainability day, או יותר נכון "שעתיים של איכות הסביבה" חח 

כחלק מערכי היודבליוסי אנחנו, תושבי העולם, צריכים לשמור על הסביבה שאנחנו חיים בה ולשקם אותה, 

אז נבחרת איכות הסביבה שלנו הכינה כמה סדנאות [שהיו קצת כושלות, אבל מלאות כוונה טובה]- 

אני הייתה בקבוצה שניקתה את פורטו, שזה הים שלנו, או בתרגום נכון זה הנמל הקטן שלנו, ככה שאין שם רצועת חוף לנקות, אלא המון לכלוך בין הסלעים הענקיים שיוצרים את הנמל.. אז עם כמה שזה דוחה להרים עטיפות חטיפים ופחיות בירה לחות שעמדו בין הסלעים הימיים כמה חודשים טובים, היה נורא מצחיק ולבלות כמה שעות עם אנשים רנדומאליים, וכולנו היינו מלאים גאווה שהצלחנו להוציא משם 5 שקית אשפה מלאות :) 

אחרים הפכו גינה ירק לא מטופחת לגינת ירק שאפשר להשתמש בה, חלק הכינו סרט, חלק עשו קבוצת דיונים או עברו הרצאה שכזאת ועוד ועוד.. 

חוץ מזה, יש כאן תחרות sustainability על השימוש הכי קטן בחשמל, מים וכו' ביחס למספר האנשים שגרים במעון כדי להקטין את הצריכה הכללית של הקולג', לחסוך קצת כסף, וכמובן לעזור לסביבה, אבל המעונות שלי ממש לא הולכים לנצח. מסתבר שלמרות שאנחנו השניים הכי קטנים בקולג', אנחנו במקום השני בצריכה הכי גדולה. לכו תבינו.... 

אהה והפרס למנצחים יהיה טוסטר חשמלי, שכמובן יגדיל את צריכה החשמל,.. מלא היגיון חחחח 

באתי לכתוב שאחרי זה היה לנו איזה שבוע-שבועיים יחסית רגועים,

אבל אלו למעשה היו שבוע-שבועיים של מבחנים 

שהאמת לא היו כאלה נוראיים, אבל הם הראו לי כמה השקעה בלימודים באמת נדרשת והבנתי שכאן 100 [או בציונים שלנו-7] זה באמת ציון מדהים. 

אחרי כל הלחץ של הלימודים, המבחנים, האנגלית, האיטלקית, הביולוגיה, החיים

הרגשתי שממש ממש ממש הייתי צריכה קצת הפסקה. 

העומס התלווה בגל געגועים הביתה, שהיה קשה לעצור, ובאיזהשהו מקום ממש הייתי צריכה להיות מוקפת בחברים והמשפחה מישראל. 

ברגעים האלה שהנשמה זועקת לקצת ישראלים צברים, חיים יפים שלי, כפרה עלייך, מאמי שלי, אני מוצאת את עצמי מוקפת בחברים מכאן שעוזרים קצת לגעגוע. שיר, מיכל, ניקול, פצ'קה, קטיה, נימרה, איזידורה, לפעמים סופי או ג'מילה או אחרים, הם כולם עוברים אותו דבר כמוני. אנחנו עוברים את החוויה הזאת ביחיד, את העליות והירידות, השמחה והעצבים, ההתרגשות והבאלגנים.. וזה כל כך נפלא לראות שגם לאנשים מהצד השני של העולם יש אותם רגשות כמו שלי. וזה נורא מצחיק לקלוט את עצמי בתוך סצנה מסרט- איזה שיחת נקבות עד 4 בבוקר, או ניקיון של החדר ב1 בלילה, או ריקודים על כסאות ושולחנות עם מטאטא באמצע המטבח מלווים "If you wanna be my lover", או ניסיון כושל להכין פופקורן מגרעינים במיקרוגל כי אין לנו מחבת לטגן אותם, או שיחת נפש על משמעות היודבליוסי בפורטו על 3 מגשי פיצה, או דיון על ילדות בנות 12-13-14 שנכנסות להריון ומחליטות לללדת את התינוק, או כל כך הרבה סיטואציות הזויות שבחיים לא הייתי מדמיינת! 

כל שבוע מחדש אני מוקסמת מחדש מהרומייטס שלי. יצא לי חדר מדהים עם בנות מדהימות, ממש במזל. 

הרומייטס שלי, הרשמיות והמאומצות, הן החברות הכי טובות שלי, אנחנו מן משושה תמיכה אחת בשנייה, או חבורת משוגעות, לבחירתכם [; 

השבוע דיברנו על ההבדלים בין נשים לגברים באוקראינה, פקיסטן, סלווקיה, סרביה, סרי-לנקה\אוסטריה וישראל,

הייתי די בשוק לגלות שנשים וגברים מקבלים חינוך שונה ויש אפליה גדולה גם במאה ה-21. 

קשה לי לקבל את רוב ההבדלים שהדתות יוצרות סביב נשים וגברים, אבל אני חושבת שהיה לי הרבה יותר קשה לקבל את האפליה החברתית שלא נובעת ממניעים דתיים אם הייתי חיה בחברה כזאת [ברור לי שגם החברה הישראלית לא לגמרי שוויונית, אבל..].

טוב אז קצת סטיתי מהנושא, אבל אחרי הגל עומס הזה, ובדיוק בזמן שהשתגעתי קצת יותר מידי, 

היה לנו לווונגגגגג וויקנדדד של חמישה ימים D: 

היו לי 4 תוכניות שונות, הייתי אמורה לנסוע לפולה בקרואטיה ואז להולנד ואז לבולוניה באיטליה ואז לסלובניה 

ואז בסוף יומיים לפני, החלטתי שאני נוסעת למוסטאר שבבוסניה הרצגובינה, ואני ממש שמחה על הספונטניות הזאת. 

יחד עם מיכל, אלכס מקנדה ולרה ממלטה, נסעתי יותר מ14 שעות מזורגגות ב4 אוטובוסים שונים שעושים רעש בלתי נסבל, עברנו מאיטליה לסלובניה לקרואטיה לבוסניה הרצגובינה, קפאנו מהקור האירופאי, וחצינו את מוסטאר בהליכה מצד אחד לצד השני יחד עם כל התיקים שלנו כשאנחנו מנסים לבקש הוראות הכוונה ל"בניין הכתום" מבוסנים שבקושי יודעים לדבר אנגלית. אבל רוב הזמן הזה, פשוט נקרענו מצחוק על שטויות. 

אחרי שהגענו סופסוף ומצאנו את הישראלים האחרים הלכנו לסיבוב קטן בעיר, ואחרי שעתיים מצאנו את עצמנו עם 7 זוגות נעליים [ועוד כמה דברים אחרים] :O 

הבנו שמוסטאר היא אחת הערים הכי זולות בעולם, והאמת שכל יום עשינו איזה סיבוב שופינג קצר [או ארוך...מאוד..] 

אבל בעיקרון כל יום הסתובבנו בחלק קצת אחר של העיר, ראינו את הבניינים היפים והמודרנים שמוקפים בבניינים ששרדו את המלחמה ואמורים לקרוס,

התחברנו עם האנשים המקסימים ששם שממש התעניינו בנו בתור כאלו שבאו מקולג' אחר וממש עזרו לנו בכל מה שהיה צריך והתייחסו אלינו כמו חלק מהמשפחה, 

בלילות יצאנו איתם להכיר את הצדדים השונים של חיי הלילה של מוסטאר,

ובכללי היינו בצ'יל חברותי כזה. לראות חיי יודבליוסי בקולג' אחר זה נורא מיוחד, וכמובן לקבל קצת אהבה ישראלית זה אפעם לא מזיק ;) בקיצור היה נורא נורא כיף! [חוץ מהדרך חזרה שכללה את ה14 שעות הכי מזעזעות בחיים שלי. הייתם חושבים, כולה אוטובוס מה יכול להיות כל כך רע? אבל זה אוטובוסים ישנים ומעצבניייםםםםם וקפואיייםםם שעוצרים כל שעה וחצי ולא נותנים לישון] 

חזרתי מהחופשה הזאת קצת חולה אז נשארתי עוד יומיים בחדר [ככה שהיה לי תכלס חופש של שבוע שלם], אבל אחרי הייתי מוכנה מחדש להסתער על יודבליוסי אדריאטיק בכל הכוח. החופש הזה מילא אותי במוטיבציה לחיות ולקיים כאן את כל היעדים שהצבתי לעצמי מבחינה אישית, חברתית ולימודים, ותוך כדי להנות מכל רגע ולשמוח על הדברים הקטנים שהופכים את החוויה הזאת לגדולה מהחיים. 

אנחנו יוצרים לעצמנו את החוויות, דוחפים את עצמנו בעלייה הקשה או נותנים לעצמנו לרוץ בירידה, חיים את ההווה או מבזבזים אותו במחשבות על העתיד והעבר, מתמקדים בעיקר או טובעים בטפל. זה אנחנו אחראים לחיים של עצמנו. והחברים שמסביבנו, הם רק דמויות המשנה בסרט שאנחנו חיים בו, הם רק הציפוי שהופך את העוגה להרבה יותר טעימה. 

אני ממש שמחה שאני כאן (: 

בשישי האחרון כל הפיירסטיירס הרימו מופע מדהיםםםם לכבוד הסקנדיירס-

בסוף השנה הראשונה כל התלמידים צריכים לבחור נושא אחד מהמקצועות שלהם ולעשות עליו עבודת חקר גדולה בעזרת מורה של המקצוע הזה שמלווה ומכוון את התוכן של העבודה לפני השאלת חקר שבוחרים. הם עבדו על זה מהקיץ עד עכשיו, השקיעו בזה את החיים שלהם ואת רוב הזמן הפנוי שלהם, ועכשיו שזה נגמר זאת הייתה סיבה למסיבה חח 

חוץ מזה, לכל סקנדייר היה EE FRIEND שהיה אמור לשלוח לסקנדייר כל מיני מתנות קטנות כאלה שיעזרו לו לעבור את התקופה העמוס והלחוצה הזאת עד הגשת העבודה הזאת בצורה קצת יותר כיפית, כמו גמד-ענק כזה, אז במופע גם חשפנו מי היה הסקנדייר שלנו והיה איחוד מרגש חחח

עבדנו על המופע הזה איזה חודש, והייתי אמורה להשתתף בחמישה ריקודים ומופע צללים שכזה, אבל דברים התבטלו והשתנו ולא היה זמן ואז הייתי חולה וכו' וכו' ואז יצא שלא עשיתי שום דבר חוץ מתמיכה נפשית למשתתפים ולעמוד על הבמה בסוף יחד עם כל הפיירסטיירס חחחחח 

המופע נתן תחושת איחוד וגאווה שכבתית כזאת, הוא היה מרגש וקורע מצחוק ויפייפה, והאמת שכמה מורים אמרו שהוא היה אחד הכי טובים בהיסטוריה! כי כשעושים פרודיה על המנהל, סגנית מנהל, כמה מורים וכמה תלמידים, אין סיכוי שלא יזכרו אותנו [; 

עכשיו המשחק התהפך והסקנדיירס בחרו פיירסטייר להיות הWINTER FRIEND שלו ולעזור לו לעבור את החורף הראשון שלו מחוץ לבית, 

אני ממש מקווה שקיבלתי מישהו מגניב חח 

אני אסיים את הפוסט במסקנה קטנה-

מסתבר ששתי תמונות בחדשות של ערוץ 2 נותנות אחלה דקת תהילה! 

לקרוא את כל הפוסטים המרגשים בפייסבוק ולקבל אינבוקסים מיודניקים שמתעניינים בארגון או מאנשים מקסימים ששולחים קצת תמיכה ישראלית 

זה אחד הדברים הכי מחזקים ונפלאים שפתחו לי את השבוע בצורה הכי כיפית שיש. 

אני מעריכה את זה בטירוף ושולחת לכולם תודה ענקית משולבת בחיבוק איטלקי! 

למי שלא ראה, אל תפספסו- 

http://www.mako.co.il/news-channel2/Weekend-Newscast/Article-2a9b5c179ebea31004.htm&Partner=facebook_share

ואם אתם יודניקים- לכו תחפשו אותנו בפייסבוק או בגוגל, UWC ISRAEL 

http://www.il.uwc.org/   

ותגישו מועמדותתתתתתתתתתתתתתתתתתתת !@#$%^&*)(_+

אוהבת :)

נ.ב. הגיעה תקופת הימי-הולדת, אז מזל טוב לכולםםםם!!