עוף גוזל

אין לי מושג איך להתחיל לסכם את הטרם הנפלא הזה.

זאת הייתה תקופה הסתגלות ארוכה

לעצמאות חסרת הגבולות, להיות אחראית על עצמי יותר מאי פעם

לאנגלית, למדתי שזה די קשה להוציא משפטים שלמים באנגלית בשעות הקטנות
של הלילה.. או של הבוקר..

וכמובן לאיטלקית שנמצאת בכל מקום ולאט לאט התחלתי לאהוב

לאוכל שחוזר על עצמו כל שבוע

לחיים עם עוד 5 בנות באותו חדר, משמע הרבה באלגן, לכלוך ורגשות
מתפרצים ברגעים לא צפויים

לדרישות הלימודיות שלא השפיעו עליי כל כך הרבה בארץ אבל כאן זה קובע
הכל

לקשר הוירטואלי עם האנשים שאני אוהבת ולגעגועים שנערמים בערמות עטופים
בהכחשה או עוטפים ברגעים האפרוריים

לקהילה המשותפת ולאחריות המשותפת חסרת הגבולות כאן, כי אם יש בעיה אז
צריך לדבר עלייה ביחד, וכי אם אנחנו לא ניצור לעצמנו ימים מעניינים פשוט לא יהיו
לנו ימים מעניינים, וכי אם מרימים אירוע צריך שיתוף פעולה, וכי אם חסר משהו אז
נבנה אותו ביחד

לסדר היום הריק והאינטנסיבי בו זמנית, לשיחות הפתוחות עם אנשים על
דברים אקראיים ואישיים בו זמנית

לקשרים הרפויים והחזקים שבאים והולכים עם הימים, כי יש כאן כל כך הרבה
אנשים להכיר שזה נראה בזבוז זמן להסתובב רק עם בנאדם אחד כל הזמן

לתהליך לא ידוע, ולתחרות כנגד הזמן.

אבל זה היה הרבה מעבר לרק הסתגלות, זה היה התרגלות וקבלה ושינוי
מחשבתי ופשוטו כמשמעו- החיים שלי.

רכבת הרים של שלושה וחצי חודשים שחצתה עולמות וגבולות והביאה אותי
ליקום אחר.

אחר כי זה לא מקום טוב יותר, וזה לא מקום גרוע יותר, זה לא מקום זוהר
יותר, ולא מקום חשוך יותר, זה פשוט שונה. ואני אוהבת את השוני הזה. כמעט כמו
שאהבתי את החיים במודיעין.

אתם יודעים, אחת הסיבות שרציתי להגיע לכאן הייתה שרציתי לצאת מהבועה
של מודיעין. היום זה משעשע אותי, כי זה לא שיצאתי לעולם הגדול, אלא קפצתי לתוך
בועת יודבליוסי. מבחינתי התקדמתי הרבה בקפיצה הזאת, אבל עוד לפני זה הגעתי למסקנה
שככה או ככה אנחנו חיים בתוך בועה, בתוך בועה בתוך בועה בתוך בועות, ואנחנו פשוט
עוברים בניהן ככול שעובר הזמן. כל פעם שאנחנו משתעממים, אנחנו זזים לבועה הבאה,
לפעמים אחורה לפעמים קדימה. אז אני נהנת מהבועה שלי כרגע, עד שתגיע הבאה.

היו לי כאן ימים נפלאים, מהשנייה שהתעוררתי בבוקר עד הרגע שהלכתי
לישון, צברתי זיכרונות נהדרים, ולמדתי המון.

עכשיו אני אשמח להגיע קצת הביתה, לעכל, להפנים ולהבין מה הלך פה, לקבל
אנרגיה מחודשת מכל האהובים, לצבור מוטיבציה חדשה, ואולי קצת השראה.

אני מסיימת את הטרם הזה מאוד נינוחה, קצת חוששת מהשינויים בקשרים עם
אנשים כאן עד ינואר, ודי מפחדת מהדרישות של הטרם הבא, אבל שמחה על מה שהיה ומצפה
לשמוע עברית 24/7 :)

לפני שנה מהיום, הייתי בדיוק בסיטואציה שאתם נמצאים בה עכשיו-

מחפשת בכל אתר אינטרנט אפשרי מידע על יודבליוסי

שואבת חוויות מכל בלוג שקיים 

שוברת את הראש על איך אפשר לכתוב את הטפסים הכי טובים שאני יכולה

חולמת על איזה סרט שאני עולה על מטוס לאיזה מדינה די רחוקה מישראל וחיה שנתיים בקולג' עם אנשים מכל העולם..

אז הסרט הפך למציאות, 

ועכשיו אני מחזיקה לכם אצבעות שגם אתם תקבלו הזדמנות לחוות את המציאות הנפלאה הזאת (: 

למי שמעוניין,

הנה כמה עצות לתהליך המועמדות:

דבר ראשון והכיהכי חשוב- צעד, צעד

תהליך המועמדות לUWC כולל כמה שלבים, ובסופם עומדת חוויה מופלאה.

אל תחשבו כל הזמן מאוד רחוק ותתמקדו בדברים הקטנים כמו על איזה מורים יש בקולג'ים\איך נראים החדרים\איזה אוכל יש\מה עושים אחרי הלימודים וכו'

תתמקדו בשלב שעומד בפניכם, ותשאירו לכם קצת הפתעות לגלות כשיגיע זמנכם, תנו לזמן לעשות את שלו.

ותהנו, תהנו מהתהליך, תהנו מלכתוב דברים על עצמכם ולבחון את האישיות שלכם, תהנו מלהכיר עוד מועמדים, תהנו ממה שיש. 

עוד דבר מאוד מרכזי וחשוב-

כנות. תהיו כנים עם עצמכם ועם הבוחנים. ואם תהיו כנים, אין לכם מה לפחד שיחשבו שאתם מזייפים או מחרטטים, כי אתם בעצמכם תדעו שאתם בסך הכל מראים את מה שיש בתוכם. 

בטפסים פשוט לכו עם האינטואיציה שלכם.

תספרו על עצמכם בתור בני אדם ואל תפחדו להיכנס קצת לפרטים אישיים, כי זה בדיוק מה שמראה את האישיות שלכם. 

אני זוכרת שממש שברתי את הראש על החיבורים. לכל חיבור היו לי איזה 3 תשובות אפשריות בראש אז כתבתי כל כך הרבה גירסאות ולא ידעתי באיזו מהן לבחור. 

גם עכשיו כשאני קוראת את החיבורים ששלחתי כחלק מהטפסים שלי אני לא מאמינה שבאמת שלחתי אותם, הם נראים לי כאלה מטומטמים חח

אבל בסופו של דבר, אי אפשר למצוא שלמות באף אחד ובשום דבר, ואני יודעת ששלחתי את החיבורים האלה כי באותו שלב הייתי שלמה איתם במאה אחוז. חשבתי לעצמי שאני רוצה שהאנשים שיקראו את הטפסים יכירו קצת יותר אותי, את המחשבה שלי ואיך שאני מבפנים, אז נתתי לעצמי לכתוב על דברים קצת אישיים ופשוט לזרום עם מה שיש לי בראש. 

החיבורים מאפשרים לכם להראות צדדים קצת פחות בנאלים משאר השאלות של הטפסים, אתם יכולים לקחת את זה לאיזה כיוון שבא לכם, שטותי, עמוק, ישיר, סרקסטי, מצחיק, עצוב, מה שמתאים לכם בתור אנשים. אני חושבת שאין טעם לבחור נושא גדול שאתם צריכים לחקור עליו שבוע כדי לכתוב עליו חיבור קצר, פשוט כי אז זה לא אתם.. תזרמו עם התחושות שלכם, עם נושא שיש לכם בראש, משהו שאתם אוהבים, משהו שיש לכם מה להגיד עליו, ותזכרו שאין כאן תשובה נכונה ולא נכונה [: 

אל תילחצו יותר מידי, 
וגם אם תחליטו באמצע שלא מתאים לכם, וגם אם לא תעברו את השלבים, תזכרו שזה לא אומר עליכם שום דבר רע בתור בני אדם,

מה שיוצא אני מרוצה :) 

ב ה צ ל ח ה