טוב- אז מה הולך לי בחיי?
לא יותר מידי כפי שאתם בוודאי מבינים.
אז כן- עוד לא הגעתי לירח (אני עוד לא בת 21, חכו!)
עוד לא קבילתי 100 בהיסטוריה
עוד לא איבדתי את בתולי
ו"....עוד לא שתלתי דשא באמצע המדבר"
אבללל.............הספקתי להתנהג כמו מטומטמת גמורה,
(לא שזה שונה מבדר"כ, אבל הפעם זה היה מיוחד)
לפני מספר ימים קיבלתי טלפון מהילדה הכי חייכנית שתפגשו...
הילדה היא סמיילי אייסייקיו מהלך.
ועל כן שמה יהיה שמור במערכת : =) (שם בדוי)
=) התקשרה עלייף עליזה מתמיד:
"גרררמושקההההה!!!!!!!111, יש יומולדת לשב"ש!!!!!!!!!!!!1111111111 אתתתת באאאהההה נננכוווןן?"
"ברור"
"יופי טופי טרילילי יופי"
אז הגעתי- מצויידת ב25 שקלים דמי כניסה- בכל זאת- 800 שקל הלכו על האלכוהול, חייבים לעזור.
נתתי אותם ל=) והרגשתי תורמת ומשתתפת שווה ממש כמו אלה שקנו הכל.
אז החלטתי להרשות לעמי.
פחית בירה פה, בקבוק וודקה שם, עוד פחית בירה. משהו מוגז (נטול אלכוהול) עם טעם שמזכיר באופן חשוב וקצת דומה מידי לרדבול, בשם-אורגזמה, יש לומר שלא קויימה ההבטחה, אבל זה היה ניסיון יפה לגרום לי התעוררות מינית עם דליים של קפאין בטעם אנטיביוטיקה.
אז אחרי הרבה מידי שטויות, ובשעת בוקר מוקדמת, חזרתי הבייתה, הולכת על קצות האצבעות (מתפללת ששיווי המשקל שלי עובד על מצב שיכרות)(מגלה שלא ומחליקה על הריצפה בחדר.)
קמה בבוקר עם כאבי ראש שלא היו מביישים אדם שעבר השתלת תאים ללא הרדמה.
"מתי חזרת?" שאלה אותי אמא-פאקצה-מרושעת
"1 וחצי" שיקרתי בתמימות
"כ"כ מוקדם? היה משעמם?"
"כן, לא היה משהו" |מפתחת פלאשבקים סטייל הפרסומת של קסטרו|
"אה.. חבל." עונה לי אמא-פאצה-מרושעת בשמחה על ביתה החננה שחוזרת מוקדם.
בימים אלו ממש, אנוכי רובצת בביתה של המורקי, נהנית משבועיים שהוריה החליטו לנסוע רחוק, ולהשאיר אותנו עם מקרר מלא, בית ריק ומרווח, 250 ש"ח (לא כולל תלוי קנייה בסופר).
האם יש יותר טוב מזה?
חברי היהודים יצאו את עצמם לא רחוק מהיום במועדון התיאטרון ביפו- 15.7
בשעה: 22:00
אני אהיה שם- מצויידת בחולצה מגניבה, אולסטאר ורודות והמון שמחה בלב
כמובן שאתן מוזמנים- אז תבואו זונות.
בברכת "מכירים את זה שאתם מכינים קפה ואז פותחי את המקרר ומגלים שאין חלב ויש רק שוקו?
אז איזה מגעיל זה קפה עם שוקו?"
הגרמושקה- שנמאס לה שאין חלב בבית.
או מים קרים.
או קוביות קרח
או קולה.