סיפורים בהמשכים :)

פרק 14-

מהפרק הקודם :

אני יורדת לאט במדרגות ואני יוצאת מהבית בשקט, סוגרת אחריי את הדלת.
אני לא יכולה לחזור לביתי. לא. לא. הוא יבוא לשם, הוא יכול להיכנס לחדר שלי ולא יודעת מה לעשות לי.
הרגליים שלי הקימו חיים משל עצמם שנית והן החלו לרוץ רחוק משם, הכי רחוק שאני רק יכולה. הן כיוונו, הן ידעו את הדרך.
ולא היה לי מושג לאן.


~

הדלת שלפניי נפתחה לאחר שתי דקות ארוכות ובעיניים שלי שהפכו כבר את נקודת הראייה שלי מטושטשת בגלל הדמעות שהציפו אותי ראיתי את קווין עומד שם, גופו חשוף ועירום למעט תחתוני הבוקסר השחורים שלבש עליו.
"כריס?" הוא שאל בקול ישנוני ועייף ובחוסר הבנה ועזב את הדלת, מתקרב אליי צעד אחד ומביט בפניי שהיו מוצפות דמעות. "מה קרה!?" הוא מיהר לשאול והושיט אליי את הידיים שלו, מכניס אותי לחיבוק גדול ומוחץ ולאחר מכן מושך אותי לביתו וישר אל הסלון.
התיישבתי והוא התיישב לידי, מושך אותי אליו ומניח את ראשי על ברכיו, מלטף את ראשי ברכות מדהימה ועדינות משכרת.
"מה קרה?" הוא לחש ואני מושכת באפי, מנגבת את הדמעות שאותן העור שלו לא ספג ושופכת בפניו על החלום הזוועתי שחלמתי בו סת' רצה להרוג אותי ורדף אחרי וכמעט הצליח, על כך ששמעתי את סת' מהחדר מדבר עליי ועל כך שהוא רק משחק וברצוני להרוג אותי ועל ההרגשה הנוראית והאמתית כ"כ שעטפה אותי ברגע שקמתי מן החלום הזה.
בהתחלה הוא לא היה נראה מופתע, אבל שינה את הבעתו מיד. הוא הרים אותי, מחבק אותי בחוזקה ולא נותן לי ללכת.
"אני.. אני לא יודע מה להגיד." הוא לחש באוזני, "אני מצטער, אם הייתי יודע אני-"
"לא, זה לא אשמתך." לחשתי, נותנת לחיבוקו להירפא ממני בזמן שהוא אוחז בי מכתפיי,
"תישארי לישון פה, אני אביא לך לשתות משהו חם ואז אני אקח אותך למעלה." הוא החווה בראשו על המדרגות המובילות לקומה העליונה וברגע שעמדתי למחאות הוא מיד פלט, "ואל תנסי בכלל." ונעלם אל המטבח וחזר אחרי דקה עם כוס של שוקו גדול וחם.
"אני מקווה שאת אוהבת." הוא חייך ואני הנהנתי, לוקחת מידיו את הכוס החמה ועולה ביחד איתו במדרגות מעלה.
"המיטה שלי מוצעת, תשני בה. אני אלך לישון בסלון." הוא חייך והוציא עוד כרית מן הארון הגדול בחדרו.
"לא!" מיהרתי למחאות, "זה לא פייר. אני מרגישה כפוית טובה." משכתי באפי.
"את לא." הוא משך בכתפיו, "אני לא צריך לישון הרבה, אני ערפד." הוא חייך ואני נאנחתי, מתיישבת על המיטה בכבדות ומניחה את כוס השוקו בצד. "מה?" הוא שאל בקול שקט והתקרב אליי, מתיישב לידי ועוטף אותי בידו.
"אני מפחדת לחזור לישון." הודיתי, "מפחדת שזה יחזור.. החלום הזה.." לחשתי, מרכינה את הראש שלי.
הוא חייך חיוך מעודד והרים את ראשי בעזרת ידו בעדינות מסנטרי, "לא, אין לך סיבה לפחד. אם את רוצה אשאר פה עד שתירדמי." הוא הנהן ואני הנהנתי בחזרה, הוא קם ונכנסתי מתחת לסמיכה הגדולה שלו, מביטה בו מתיישב חזרה במיטה כשאני זזה הצידה ומלטף את גבי.
"אתה מתענה.." לחשתי לאחר חמש דקות ארוכות, הוא הניד בראשו. אך בכל זאת הרמתי את השמיכה ששכבה בצד המיטה הזוגית בה לא היה שימוש וציוותי עליו להיכנס פנימה.
הוא גיחך לאחר שלא נכנעתי למחאותיו ונכנס תחת הסמיכה, מחייך.
"אם סת' ינסה לה...להר-" אני עוצרת ובולעת רוק, "-לפגוע בי?" לחשתי, לא מצליחה להוציא את המילה 'להרוג' מפי וגורמת לו לגחך ולחבק אותי בחוזקה. הנחתי את ראשי על החזה שלי.
"אז אני אפגע בו בחזרה!" הוא אמר בביטחון, "עכשיו תעצמי את העיניים ותנסי לישון ולהירגע." הוא אמר ואני הנהנתי, עושה כדבריו.

~

כשאני פוקחת את העיניים שלי אחרי זמן שינה קצר הדבר הראשון שאני רואה הוא שחור. ואז מבינה כי אני נמצאת על החזה של קווין אליו הגעתי בלילה.
אני נאנחת שנייה וברגע שהוא שומע את זה הוא ממהר לאחל לי בוקר טוב. חיוך נפרש על פניי ללא כל כוונה ואני זזה אחורה, מרימה את הראש שלי אליו ומחייכת אליו, מאחלת לו בוקר טוב בחזרה.
"אני יוצא.." הוא לחש לאחר שנייה, קם מן המיטה שלו. "אני מעדיף שתישארי פה.. טיפה רחוק מסת', אני אוודא שתחזרי הביתה מאוחר יותר ואטפל בסת' ככה הוא לא יתקרב אלייך, בסדר?"
"אני חושבת שעדיף שאני אלך גם." התיישבתי במקומי. רק עכשיו שמה לב כי אני לבושה בבגדים שונים שלי, בטח סת' הביא לי אותם מחדרי כשישנתי אצלו.
"לא, לא, לא." הוא מיהר להגיד ולהדוף אותי חזרה אל תוך המיטה החמה שהזמינה אותי במיוחד והרגשת בטיחות הציפה אותי בה.
"תישארי פה. אני אחזור מהר, אני מבטיח." הוא אמר ואני הנהנתי, מקשיבה לו. "תרדי בינתיים למטה, תרגישי חופשיה להכין לעצמך לאכול ולשתות." הוא חייך ואני מלמלתי,
"בסדר.." מביטה בדמותו שלאחר מכן נעלמה במהירות.
חיכיתי כמה דקות בחדר שלו, אבל לאחר כמה דקות הגרון שלי פשוט דרש לשתות משהו חם ואני נאלצתי לגרור את עצמי במורד מדרגות ביתו של סת' ולכוון את עצמי בביתו המסובך שלא נראה כ"כ מסובך בשעות הלילה המאוחרות אל תוך המטבח.
שם כבר הכנתי לעצמי משהו חם לשתות ומצאתי את עצמי ישובה בסלון עם הכוס החמה ביד, צופה בסרט מצחיק בטלוויזיה.

דפיקה נשמעה בדלת ואני מיהרתי להעביר את מבטי אל הדלת החומה והכבדה ממנה נכנסתי בלילה האחרון. מתקרבת אליה כשאני קוראת לקווין "זה הבית שלך, אתה יודע.. אתה צריך להיכנס בעצמך."
אני פותחת את הדלת ומביטה בשני הכדורים הכחולים הללו שהתייצבו מולי.
הלובן שעטף את שני האישונים הכחולים והיפים של סת' כבר לא היה שם.. הוא הפך אדום ועצוב.
הוא שתק למשך דקה ארוכה שנדמתה נצח בשביל שנינו.. אבל מיד לאחר מכן הוא מיהר ללחוש :
"מה את עושה כאן?"
"אני.." לחשתי, מתרחקת צעד אחד מן הדלת ומתכוונת לסגור אותה בפניו של סת', אבל היד שלו תפסה בדלת והדפה אותה פנימה. הוא נכנס וסגר את הדלת אחריו, מתקרב אליי כמה צעדים.
"הוא פגע בך? קווין פגע בך?!"
"לא..." לחשתי, בולעת את הרוק שלי בכבדות,
"אז מה את עושה פה? למה נעלמת ככה באמצע הלילה בלי שאני אשמע? הוא בא ולקח אותך?! הוא פגע בך? כריס, אל תפחדי, תעני לי!" הוא התקרב אליי ואחז בכתפיי, מנער אותי מעט.
הגוש שבגרון שלי גדל והקשה עליי לנשום, דמעות החלו לעלות לעיניי ולהרטיב אותן וכל מה שיכולתי לעשות היה להשתנק במקומי וללחוש לו שיעזוב אותי.
"מה קרה?" הוא שאל לאחר שנייה בשקט, מביט בי בעיניו החוקרות.
אבל לאחר שנייה הידיים שלו עזבו את הכתפיים שלי, קול ניפוץ נשמע ברחבי הבית ואני התנשמתי בכבדות ובבהלה והבטתי בקווין שעמד מולי והסתכל על סת' ששכב עכשיו על הרצפה ונאנק בכאב כשדם נוזל מידו וזכוכיות מקיפות אותו.
"הוא פגע בך?!" קווין מיהר לשאול ולאחוז בידי בחוזקה כשעל פניו מבט מבוהל ומודאג.
"לא.." לחשתי, "הוא לא.."
" 'הוא פגע בך?' " קולו של סת' נשמע והוא נעמד במקומו, מנער את ראשו ואת שיערותיו מכל הזכוכיות הקטנטנות שנמצאו בו. "את באמת חושבת שאני אפגע בך ולא הוא?!" הוא הצביע בחיפזון אל קווין ואז העביר אליו את מבטו. "מה עשית לה?! מה כפית עליה שוב?!"




"כפיתי עליה?!" קווין אמר בקול המום. מביט בי במבט תמים וחסר הבנה ומזויף לחלוטין. "מעולם לא כפיתי עליה דבר!" מבטה של כריס המבוהל עבר אליי ואני מיהרתי להתקרב כמה צעדים קדימה.
"את זוכרת שאני לא זה שרוצה לפגוע בך, נכון?" התקרבתי אליה עוד מעט, "את זוכרת שאני זה שבסדר כאן, נכון? תתרחקי ממנו כריס, הוא מזיק לך! תחזרי אליי!"
"מזיק לה?!" קווין אמר, מסתובב אליה ותופס בלחיה, מנסה למצוא את עיניה שנעו הנה והנה בלחץ מהסיטואציה כדי לכפות עליה אלוהים-יודע-מה.
אבל לפני שהוא בכלל הספיק להוציא את המילים מפיו רצתי לעברו והדפתי אותו אחורה היישר אל הספה שהייתה בסלון שלו.
הסתובבתי אל כריס והיא התנשמה בכבדות, מתרחקת כמה צעדים ומתקרבת אל הדלת בכדי לברוח. אבל אני מיהרתי להגיע לשם ולנעול את הדלת, להתקרב אליה אחרי שאני מעביר מבט בקווין שעוד היה על הספה ההפוכה בסלון ואז לתפוס בידה ולקרב אותה אליי.
"למה הלכת בלילה?! חיפשתי אחרייך בכל מקום! לבסוף הגעתי הנה כי חשבתי שזה יכול להיות אפשרי. ותראי אותך-" היא נעה בין ידיי, מנסה להתנתק מאחיזתי, "תחזירי לעצמך כריס, קווין מזיק לך. הבטחת לי שתתרחקי ממנו!"
"רצית להרוג אותי.." היא לחשה.
"מה?" לחשתי, מרים את מבטי אל קווין שהחל מתרומם מן הספה. "מעולם לא!"
"חלמתי על זה ואחר כך שמעתי אותך מדבר על זה, אל תשקר לי." היא השתנקה ברגע שעיניי פגשו בעיניה,
"זה קווין, אינך מבינה?! הוא גורם לך לחלום על הדברים האלה, הוא שלט בך! ומה ששמעת יצא מהקשרו. תבואי איתי חזרה כריס!"
המבט שלה עבר על פניי, מחפש אחר שקרים ואמונה. ולפני שקווין הגיע אלינו וחטף אותה מידיי מיהרתי לאחוז בה בחוזקה ולהעלם איתה משם.
לאחר כדקה כשהורדתי אותה בקרחת היער שם היא ראתה את קווין לראשונה היא כעסה והפכה מפוחדת. התיישבתי על הרצפה ליד אותו האגם ואמרתי לה לשבת לידי אבל היא מיהרה למלמל משהו על כך שהיא חייבת למצוא דרך לברוח ולנסות ללכת והיא ניסתה להעלם מבין העצים. אבל אני מיהרתי לעמוד מולה ולפקוד עליה לשבת לידי.
הצבע ירד מפיניה כמעט לחלוטין ומלאת אימה ופחד היא נאלצה לעשות את זה ולשבת ביחד איתי ליד האגם.
לאחר מכן הסתובבתי לכיוונה וביקשתי ממנה לעשות כמוני.
"אני מתחנן בפנייך, תקשיבי למה שאני אומר. את חייבת לעשות את זה." אמרתי בתחנונים, מביט לתוך עיניה מלא בכאב.
היא הרכינה את ראשה ואני מיהרתי להרים אותו, "תעצמי את העיניים שלך." לחשתי, "אני נשבע שלא אפגע בך." היא לחשה משהו לא ברור ועצמה את עיניה. מציצה עליי מדי פעם.
"אני יודע שבטח יש לך שם איזו הרגשה מוזרה בבטן, הרגשה שחסר לך משהו. תנסי להיזכר בכל מה שעבר עלייך מלפני שבוע ועד עכשיו. ואני יודע שזה הרבה! אבל תנסי חזק. כל פרט, כל דבר."
"זה כואב לי בראש.." היא לחשה אחרי שנייה ולפני שפקחה את עיניה אחזתי בידיה,
"תמשיכי, את חייבת." דחקתי בה.
"סת'.." היא לחשה אחרי שנייה. וכמו בבית שלי, מושיט יד קדימה ומנסה לחוש באפלה הזאת שמולה ולהיתמך במשהו. "סת'!" היא הרימה את קולה ואני נאנחתי,
"אני יודע שאת יכול להיזכר בזה.." לחשתי,
"סת'!" צווחה ענקית ומפוחדת נפלטה מן הפה שלה והיא פתחה את עיניה במהירות, מחדירה את מבטה אל תוכי. חיכיתי כמה שניות, מחכה שכל החוויה שהיא עברה עכשיו וכל הכאב שקרה לה שם כמו שאבא הסביר לי יחלוף.
לאחר שנייה דמעות החלו לזלוג מעיניה בתדירות גבוהה ואני הכנסתי אותה לחיבוק חזק שלי, עוטף אותה הכי טוב וצמוד שרק אוכל כך שלא תיעלם לי שנית.
"הוא הכריח אותי." היא לחשה, "אני לא רציתי בהתחלה אבל הוא הכריח אותי." היא לחשה שוב, מתייפחת בבכי. "הוא כפה עליי.."
"אני יודע." לחשתי, מלטף את שערה. "אני יודע, זה בסדר."
"תגיד לו שיעזוב אותי." היא אמרה בתחנונים, מכה ברצפה בכעס ואז מרימה את מבטה שהיה עטוף בכעס ובדמעות. "אני מתחננת סת', תגיד לו שיעזוב אותי." היא אמרה בקול בוכה ומלא תחנונים.
"הוא יעזוב אותך, אל תדאגי." לחשתי, נושק לראשה.
אבל הוא באמת יעזוב אותה?
הוא יפסיק לרדוף אחרינו?

(השוקו של כריס בבוקר והשוקו שקווין הביא לה *~*
יאמייי, הלכתי להכין לי שוקו חם!!) 

מקווה שאהבתן את הפרק :)
לא לשכוח להגיב, להמליץ ומה שאתן רוצות. מעלה פרק שבוע הבא :*
אני מקווה שנהנתן מהחופשה שלכן..