-"בשעת הצורך תקוותנו תלויות באביר הלבן" הרים הקשיש מלובן השיער את שרביטו אל השמיים והשררביט התחיל לפלוט ניצוצות הילדה בעלת הגלימה המרופטת מהריצה הארוכה הסתכלה עליו דקה ארוכה בתימהון ומייד עשתה כמותו "בשעת הצורך תקוותנו תלויות באביר הלבן" ברחבי העולם קוסמים בין אם הם החליטו להתקהל ולהילחם או לברוח ולהסתתר הרימו את שרביטיהם אל על וקראו "בשעת הצורך אנחנו קוראים לאביר הלבן" התקהלות הקוסמים הכי גדולה הייתה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות כל קוסם שהיה שם הרים את שרביטו אל-על וקרא "בשעת הצורך תקוותנו תלויות באביר הלבן" השרביטים של הקוסמים בכל העולם החלו להעלות ניצוצות כולם הביטו אל השמיים מצפים ויודעים שהמלחמה שלהם תהיה הרבה יותר יעילה בעזרת האביר הלבן אף אחד לא ידע מי הוא אבל כולם ידעו שהוא קיים הם ידעו שלפי הנבואה בשעת מצוקה אמיתית לאחר שיזמנו אותו האביר הלבן ועוצמותיו המדהימות יעמוד לצידם של הטובים והתקווה הרבה שהייתה טמונה באמונה הזאת החזיקה את ראשיהם מעלה עיכשיו בציפייה למשהו לא ידוע שידעו שהולך להיות גדול ובדיוק כשעמדו לאבד תקווה וראו את צבאות וולדמורט מתקדמים לעבריהם הם ראו משהו לא רגיל זז בשמיים-
-לשבת בחדר המטונף הזה ולחכות לחכות לרגע שהם יבינו ויזמנו אותי הדבר הכי מענה שעשיתי בכל שנותיי המוות של אבא של שניהם האמת -חיוך קטין בזוית הפה הופיעה עם המחשבה הזאת- למה בכלל המשימה הזאת נופלת על הכתפיים שלי? בגלל אמא -עוד חיוך- היא הייתה מדהימה הלוואי שהייתי כמוהה טוב זה יהיה קצת בעייתי אבל לפתע הרגשה מרוממת ומדהימה עצרה את המחשבות של האביר הלבן זה חייב להיות הסימן! טמון בו התקווה של עשרות קוסמים שסומכים עליי -בלי לחץ כן- לעצום את העיניים לתת להרגשה הזאת להציף אותי להבין שזה היעוד שלי שבשביל הרגע הזה הכל קרה הסוף הכסוף-שקוף-לבן מופיע ונותן לי לרכוב על גבו אל הלא נודע כשאנחנו מגיעים גבוהה מספיק כשהמחשבה -אולי הלבוש שלי לא מספיק חגיגי- מופיעה על גופי חליפת אביר לבנה -זה יותר טוב- באמצע השמיים נפתח שער כמעט שקוף והמראה שנשקף מאחוריו הוא מדהים אלפיים של קוסמים בכל מקום מרימים את שרביטם מעלה משתמשים בו ככלי להעביר את התקווה שלו לשלוח אליי כוחות -היסוס- ואז בדיוק-
-תראו צעק נוויל זה האביר הלבן הקוסמים אט אט מורידים את השרביטים שלהם
המשך יבוא.....