לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  וולריה || סיפורים בהמשכים

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2012

פוסט 11; פרק ד'


פרק רביעי

"תחסל אותה כבר," צעק גיל לפלאפון. "היום.. היום אני יחסל אותה אחת ולתמיד. אל תתקשר אליי יותר." אמרתי וניתקתי.
תפסתי בשיערות ראשי, והתיישבתי על הספה בסלון שלה. הייתי מבולבל. לא ידעתי בוודאות למה אבא שלי התאבד וגם אימי. ידעתי שהוא ניהל מערכת יחסים עם אימא שלה, והיא עזבה אותו.
ראיתי איך עולמו קרס מיום ליום אחרי שחזר מהעבודה. הנחתי שזו היא, היא זו שגרמה לו להתאבד. ואימי, שלא יכלה לשאת בתוצאות, התאבדה אחריו.

..


"קח," אמרה ליאם והגישה לי כוס קפה, הדליקה את הטלוויזיה והתיישבה לידי. ואז, הרגע שלי. הרגע שלי לתפוס אותה, לשתק אותה ולחסל אותה הגיע.
"אחח כוסעמק איזה חם" גנחתי בעצבים אחרי ששפכתי על עצמי 'בטעות' את כוס הקפה. ליאם נבהלה ורצה למטבח, להביא מגבת.
היא אט אט ספגה עם המגבת את הקפה שנשפך על חולצתי. הרמתי את ראשי אליה והיא הבחינה בי, והרימה את ראשה גם. "בחיים לא ראיתי עיניים יפות כל כך מקרוב" לחשתי לה, היא חייכה והסמיקה, ידעתי מיד שזו ההזדמנות שלי. 
תפסתי בפניה, "אני לא יכול להפסיק לחשוב עלייך" אמרתי בלחישה, חיוך רחב נפרס על שפתיי ונישקתי את הלחי שלה. מנשק ומנשק, מתקרב לכיוון שפתייה. ואז היא עצרה אותי. 

"אני צריכה ללכת לשירותים" אמרה, ובאה לקום. תפסתי בידה ומשכתי אותה, היא נפלה על ברכיי וידיי עדיין מחזיקה בידה. "תפסיקי להתחמק," היא קפאה במקומה, ניסתה לקום אך סירבתי לאפשר לה. קירבתי את ראשי לראשה ובאתי לנשק אותה, 
ואז הוצאתי את המזרק והזרקתי לה חומר מרדים לתוך היד. "מה.." מלמלה במעורפל. 
היא התעלפה בידיי וגררתי אותה לכיוון החדר שלה. 

..


הוצאתי את האקדח מכיסי המעיל שלי, וכיוונתי אותו אליה. הבטתי בה, היא ניראתה כל כך תמימה, כל כך חמודה... כל כך יפה. "תירה בה כבר! תירה!" אמרתי לעצמי, ידי התהדקה על ההדק. הורדתי את האקדח בבת אחת והתיישבתי על מיטתה. אני לא יכול לעשות את זה. לא יכול. 
הוצאתי את המזרק והזרקתי לה לתוך היד, והיא פקחה את עיניה. מיהרתי להכניס אותו לכיסיי ושמתי את ידי על שיערותיה, מלטף. "מה קרה?" מלמלה, ושיפשפה את עיניה. "את נרדמת באמצע הסרט אז לקחתי אותך למיטה." שיקרתי וחייכתי אליה. 
"אני מצטערת," לחשה וקמה מהמיטה. התיישבה מולי, והביטה בעיניי. הייתי נסער. איך יכולתי בכלל לחשוב על לפגוע בה? זה בכלל לא אשמתה מה שקרה בין אמא שלה לבין אבא שלי.
"אני חייב ללכת" אמרתי, והפעם לא לחזור. החלטתי לעזוב אותה אחת ולתמיד. אך לפני זה, אני הייתי חייב לעשות משהו. משהו שחיכיתי לו הרבה זמן. "לאן אתה הו-" בלי לומר דבר מיותר, תפסתי בראשה והצמדתי את שפתיי לשפתייה. נישקתי אותה נשיקה ארוכה שארכה יותר ממה שציפיתי. פשוט נישקתי אותה. נשיקה ראשונה, ואחרונה.


262754_127645200651369_112832188799337_211768_1400048_n.jpg
 
מקווה שאהבתם ♥
אני יודעת שהפרק קצר.. תסלחו לי בבקשה בוכה
 

נכתב על ידי וולריה || סיפורים בהמשכים , 6/8/2012 21:53  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מדע בדיוני ופנטזיה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לוולריה || סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על וולריה || סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)