האם בן אדם אוהב את עצמו?

האם זאת שאלה רטורית?

או שזה שאלה שעל האדם לגלות על בשרו, על בסיס כל חוכמת חייו?

אני היום למדתי, שאני לא אוהבת את עצמי, אין דרך לתרץ את זה

אני לא אוהבת את הדרך שאני חושבת, את הרגשות שלי, את הדרך שאני מתבוננת באנשים, את הכעס שלי, את הגוף שלי

אני לא אוהבת שום דבר בי.

לכן, הבנתי לראשונה למה אני לא מצליחה לשנות את כל הרגלי חיי, למה אני לא מצליחה לשמור על משקל מינימלי או אידיאלי בשבילי

כי קודם עליי לאהוב את עצמי כמו שאני, אחרת כל דבר יעמוד בדרכי

אחרי שאני כותבת את זה, כפי שאנשים חושבים: עבר עליי משהו

אכן, עבר עלי.

אבל מה שאנחנו בני האדם לומדים, אנחנו לומדים טוב מטעויות ומלקחים

אז, כפי ששמעתם: אני הילי, בת 17, קשה לי בחיים

יש לי בעיות לחצים

אך נמאס לי להגיד שאני אדם שקשה לו, שצריך לרחם עליי

אז אני אעשה שינוי: ואתחיל לאהוב את עצמי

שלב 1 באהבה עצמית שלי:

לרדת במשקל (ועכשיו ברצינות), אני עושה החלטה שאני מקווה שתשאר לנצח

אז, שיקרתי: אני במשקל כרגע של 74.5

אני רוצה לשקול 70 קילו, ככה שיהיה מתאים מבחינה נוראמלית לגובה שלי (אני מטר 71 )

ואני רוצה להתחיל לכבד את עצמי