כועסת על עצמי

לא נותנת לצאת לחופשי

הפרחים נבולים השלכת הגיעה

הרומנטיקה פרחה, אך בליבי היא גוועה

הכוח להמשיך הוא אינו קבוע

ההולך בשדה, מהו חושב

ההולך בכפר, מהו חושב

המסתכל בחלון, מהו חושב

האדם שאיבד תקווה, מהו יודע

מליבי לשירי, מכעסיי לדמעותיי

מליבי לאחרים, להצית בהם אש

לא פועלת על רגש האמת

פועלת על רגש הרחמים

איני רוצה שירחמו עליי, אלה שילמדו מחטאים

אם אני אסבול, אחרים אלמדיי

אם אני אסבול, מסרים יקלטו

אתן את חיי, בשביל שמחה של אחר

כי הדמעות שלי אינן דמעות פז

איני יודעת הרבה, אך אושר של האחר

מרגיש לי כיותר חשוב, ועל חייו אוותר