היה פשוט יום נאחס.. ככה זה בימים האחרונים יום כייפי ויום חרא..
פספסתי נעליים של רוברטו קוואלי 
החנות האהובה עליי נשרפה
לא עשיתי שיעורי בית בלשון
הפלתי סיר אורז על הריצפה ולא היה לי מושג איך לנקות את זה
והיה פשוט מצב רוח קקי בלבן.
אוף למה אני לא יכולה להיות שמחה כל הזמן?! ושהאושר שלי לא יהייה מותנה בנעלי עור איטלקיות?
אני כזאת חומרית , זה קצת דוחה אותי.. אני מאוד אשפט על זה שאני אומר שהסיפור עם הנעליים דפק לי את היום אבל על הזין שלי..
כולם היו מתבאסים.
נוו דיי דיי להיות כזאת בכיינית..
אחרי תקרית הנעליים כבר הרגשתי יותר מידיי חרא.. לא הצלחתי לעשות כולם. סתם הייתי מבואסת על החיים..
אז נחשו מה עשיתי?! מפשעות!!! (הדבר הכי מועיל שעשיתי היום)
אני לגמרי מתעלמת מזה שאתמול קניתי בושם חדש , אבל לאאא, לאאא אני חייבת את המגפיים האלה!!!
אוף כוסעומו. 
אני חייבת פיצוי.. אני אקנה נעליים מחר! וזובי על מה שאתם חושבים!!
התקלחתי ועשיתי טיפוח קצת , מסכת פנים , מסכת שיער... הסתרקתי לשם שינוייי!!!
אז עכשיו המצב רוח יותר טוב אבל עדיין יש תחושת החמצה...
אוף
ביוש..