לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

BODY AND SOUL


"שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה"


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בלאגן משפחתי , ומה אעשה בערב החג?


ובכן... לרוב אני ואבי ביחסים ממש ממש טובים , למרות שאני לא גרה איתו אנחנו מתקשרים הרבה דרך פייסבוק...


ביום שישי שעבר כמיטב המסורת עלינו לחדר האוכל לארוחת ערב חגיגית , הארוחה הייתה נהדרת ודשנה.


את המשך הערב בילינו במועדון החברים אבא ישב , אני עמדתי מעליו ומסביבנו המון האנשים וחברים קרובים


התחלתי לשחק בעגיל של אבא שלי , שאלתי


"הוא חדש?"


"כן"


"וואו מדהים אבא אני יכולה לקחת אותו?"


"קחי"


התחלתי לשחק עם העגיל , מנסה לשחרר אותו מהסוגר החזק תוך כדיי אמרתי


"אבוש , אני אוהבת אותך"


לא האמנתי למשמע אוזניי כאשר הוא החזיר לי את התשובה הבאה: "שרמוטה קטנה" תוך כדיי גיכוך


הרמתי מייד את הידיים מהאוזן שלו "מה אמרת לי?"


"שרמוטה קטנה" בגיכוך כבד יותר


ניסיתי לבחון את המבטים ההמומים של יושבי השולחן , התקרבתי והרמתי אצבע לפנים שלו "יש לך מזל שאנחנו על יד אנשים אחרת הייתי דופקת לך עכשיו את הסטירה של החיים שלך"


קמתי והלכתי.


מחקתי אותו מהפייסבוק , החצוף אפילו לא טרח לנסות להוסיף אותי שוב או להתקשר ולהתנצל


לפעמים אני באמת נגעלת מהמחשבה שיצאתי מהביצה שלו.. ולא מעצם המחשבה שיצאתי מהאשך שלו אלא מעצם זה שהוא כזה בן אדם דוחה.


ראש השנה עוד מעט...


המנהג הוא שחוגגים עם המשפחה בקיבוץ?


ולאן אלך?


ומי יברך אותי בברכת שנה טובה?


ומי יתנצל על כך שהוא קרא לי בשם לא ראוי?


מסתבר שאבא שלי לא... וצר לי על כך , כי האהבא שלי אליו גדולה כל כך...


קשה לחטוף באופן קונסיסטנטי מבן אדם קרוב לך מילות גנאי וכינויים מעליבים


במיוחד כשהוא אבא שלך...


 


 

נכתב על ידי , 12/9/2012 22:51   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, בית ספר, מפגשי ישרא-בלוג, סיפרותי, עבודה, פסימי, צבא, שחרור קיטור  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הגמד המיוחד...


אני נכנסת למקום

רואה אותך

החיוך נפרש על פניי

אני לא יכולה להסביר מדוע

אתה הרבה יותר גדול ממני

אבל בשביל להסתכל לך בעיניים אני חייבת להשפיל את ראשי

אני שומעת אותך מדבר ומתמלאת גאווה לנוכח העובדה שאני איתך באותו החדר

אתה מחייך לי בחזרה חיוך קטן וממזרי

יודע להציב גבולות

בזכותך אני חדורת מוטיבציה ואמונה עצמית

אתה מיוחד...

אני קצת מעריצה אותך

בעצם , קצת הרבה

אתה באמת מיוחד...

 

נכתב על ידי , 11/9/2012 23:34   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, בית ספר, סיפרותי, עבודה, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מניפה דגל לבן בגאווה.


לבכות זה טוב

לשחרר זה טוב

לתת לדברים לזרום זה טוב

להרפות זה טוב

להניח זה טוב

להרים ידיים זה נסלח

 

הרמתי ידיים מתמטיקה , אני מצטערת פיתגורס היקר וכל שאר החברים המוזרים שלך , מה שהמצאתם פשוט סיבך את חיי בכל כך הרבה מובנים...

השבוע הזה אני בחופש

 

ניצחתם מספרים אוויליים שכמותכם... מרימה דגל לבן בגאווה ובגאון

 השבוע הזה יוקדש להתבטלות מוחלטת ויהי מה.

 



 

 

נכתב על ידי , 19/8/2012 16:34   בקטגוריות שחרור קיטור, פסימי, עבודה, בית ספר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
Avatarכינוי: 

בת: 28




קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל3> JOSEPHINE אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 3> JOSEPHINE ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)