.You may say I'm a dreamer, but I'm not the only one

אז הנה הבעיות שלי:

אני נדלקת על בנים בקטע זיינוקי סמינריוני כזה, וזה גם מעצבן כי בחייאת את בת 17 למה לא התבגרת מאז כיתה ז' וגם כי זה גישה לא מעשית כשמתחילים לצאת.

וגם אני נדלקת על כללל הבנים שאני רואה אלא אם כן הם באמת נראים כמו פח וגם זה ממש רע בשביל לצאת.

וממש מפחיד אותי שאני אגיע לגיל שזה מוגזם לא לצאת בו ואני עדיין לא אהיה מוכנה ואולי בכלל אני צריכה לעבוד על זה כדי להיות מוכנה ומאיפה אני מאיפה אני מאיפה אני אדע.

וחלאס עם הלחץ החברתי הזה. כשאני אומרת שאני לא חושבת שאתחיל לצאת לפני גיל 22 אפילו [בלי קשר לבגרות] אומרים לי 'מהה איך תתחתני ככה, כולם כבר יהיו תפוסים' וכו וכו וזה באמת מדאיג אבל מצד שאני זה לא טוב לצאת לפני שמוכנים אז בקיצור אני מפחדת והלוואי שהבחור ירד ישר מהשמיים [שמעת?] מחר בבוקר וזהו אני אדע.