זה היה אחד הימים הכי מקסימים שהיו לי.
נפגשתי עם הידיד הכי טוב שלי שהוא כמו אח בשבילי היום בת''א.
משם, אנחנו נסענו אליו לחולון לבית שלו.
היה לי פשוט כיף, היינו מחובקים אולי שעתיים על המיטה שלו, זה היה כל כך כיף ומרגיע. אחרי המון זמן, הרגשתי שאני לא לבד. אני פשוט הייתי מאושרת.
אחרי זה יצאנו קצת לטייל באיזור שלו, היינו בגן הרצל, קניתי לעצמי סופסוף קופסאת סיגריות, בגלל שלא היה לי מצית, הוא נתן לי את אחד המצתים שהיו לו. אני חושבת שאני אשמור על המצית הזה יותר מאשר על כל דבר אחר שיש לי. חח..
אחר כך הוא ליווה אותי לתחנת אוטובוס של קו 89 שמגיע לתחנה מרכזית בת''א, ומשם כבר נסעתי הביתה.
האמת שנסיעה שהייתה אמורה להימשך 50 דקות, נמשכה כמעט שלוש שעות בגלל פקק נוראי שהיה בין מחלף חולון ועד יבנה.
בכל השלוש שעות של הנסיעה המקוללת הזאת, אני חשבתי עליו.
הוא הבטיח לי שלעולם לא ינתק איתי את הקשר, אני לא יכולה לתאר כמה שהייתי מאושרת איתו היום.
כל כך חבל לי שאני רואה אותו פעם במליון שנה, אבל אם המצב היה אחרת והייתי יכולה לראות אותו בתדירות גבוהה יותר, הפגישות שלי איתו היו מאבדות מהמשמעות שלהן. והמשמעות שלהן כל כך ענקית בשבילי.
אני פשוט מאושרת ויש לי חיוך דפוק שמרוח לי על כל הפנים וכנראה שלא ירד משם בימים הקרובים (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קושיצ'קה :)