יוצאת לדרך חדשה

הפוסט הזה לא קשור למצב הרוח שלי היום או בזמן האחרון

הוא התעורר כתגובה לפוסט של שירול על הכעס......

מאז שאני זוכרת את עצמי חי בי כאב ממש מתחת לפני השטח

מילימטרים מתחת לפני השטח

אינני יודעת מהיכן הגיע לשם, איך צמח בתוכי - אבל הוא חלק בלתי נפרד ממני

בתקופות שונות של טיפולים פסיכולוגיים (תקופה של 3 שנים ותקופה של שנה) וכן בתקופות של הילינג, מדיטציות ו/או תיקשור - ניסיתי לגלות את מקורו.... אך לשוא....

הייתי ילדה עצובה, הייתי ילדה מפוחדת....נדמה לי שסיפרתי על הפחד, ועל ההתגברות עליו בפוסט אחר.

גם על העצב התגברתי - למדתי לחיות מתוך שמחה

אני מאושרת, יותר משמחה

יש לי חיים מדהימים, אני מוקפת באהבה וטוב לב ואכפתיות

אין שום דבר שיכול להסביר את העצב הזה, שחי וקיים לו ממש מילימטרים לפני השטח...

מי שנוגע בו במקרה או בכוונה נדהם לגלות את הבכי הבלתי מרוסן שנגיעתו משחררת

שחרורים קטנים מתבצעים לעיתים קרובות בעזרת סרטים או ספרים מרגשים או אירועים מרגשים (משפחתי צוחקת עלי בחיבה על רגשנות זו, והם לא מבינים שזו בעצם רק דרכו של העצב הקיים התמידי לשחרר קיטור)

מה זה יכול להיות, ואיך אני יכולה בכל זאת לגלות את הסיבה?