יוצאת לדרך חדשה

השבוע הזה התחיל בלי הרבה תכנונים.

מפגש אחד עם חברתי המאמנת שנדחה ונדחה ונדחה להיום - ושוב יידחה!

הלימודים הפעם בחמישי/ששי... וזהו פחות או יותר. לא היו לי יותר מדי תכנית.

מזל.

בראשון על הבוקר התקשרה בתי שחכמוד הקיא כל הלילה ...אם אוכל לשמור עליו. 

ראשון תמיד היה קודש - לי ול-T, כאשר T עבד בסופי שבוע בעסק הקודם....

עכשיו זה כבר מתחיל להתמסמס, במעבר שלו לעסק "נורמלי" שבו תמיד הוא יהיה פנוי ששי-שבת.

עדיין, אנחנו מסתכלים על יום א' בשבוע כעל היום שלנו.

קצת סידורים , קניות, ובעיקר זמן איכות של שנינו - אם זה טיול או סרט או סיאסטה טובה....או שילוב של כולם יחד.

היו לנו טיפה תכניות של סידורים בראשון אבל עקב מחלתו של T ממילא דחינו את הכל.

אז לא התנגדתי לקבל את חכמוד המתוק, לטפל בו ולפנק אותו.

יש באנגלית ביטוי שאומר no good deed goes unpunished

שזה די סתירה, כמובן, אבל כל כך מתאים במקרה שלי. 

טיפלתי בחכמוד בראשון כל הבוקר, והלילה (בין שני לשלישי) ביליתי בשירותים  את הרוב הלילה....

בואו נאמר שבניגוד אליו (שרק הקיא) אני חטפתי "את כל החבילה".

עכשיו עדיין עם בחילה מגעילה אבל נראה שהפעילות עצמה נרגעה קצת....יושבת בגינה ומקשיבה לציוץ הציפורים בשמש 

החורפית.... מקשיבה לשיעול הבלתי נגמר של T שעובד על המחשב בפינת העבודה בחדר השינה שלנו למעלה....

לא ממש איך שתכננתי לבלות את היום הזה....אבל גם זה קורה 

בריאות שלמה