יוצאת לדרך חדשה

למשפחה של T יש סיפור בפני עצמו, ועוד המון התפצלויות סיפורים מסיפורים שונים....אולי פה ושם אגע בהם כאן. 

אפשר ממש לכתוב סאגה עליהם, דור ההורים והסבים של משפחת T.....

בקצרה אומר שהם חיו ברומניה, באזור טרנסילבניה (דוברי הונגרית) שם נולדו גם T ואחיו.

להורים של אמא של T היו 5 ילדים - סבא של T נהרג על ידי שודדים כאשר סבתא של T היתה בהריון עם אמא של T, כך שהיא מעולם לא הכירה את אביה.

להורים של אבא של T היו 7 ילדים  - מהם זוג תאומים אחד - והסבתא שם נפטרה מסרטן כאשר אבא של T היה בר מצווה, ואחותו הקטנה היתה בת 10.

כלומר ההורים של T היו הקטנים (או כמעט הכי קטנים) מבין כל אחיהם ואחיותיהם.

סבא-מצד-אבא של T היה אדם בעייתי (על זה נאמר: understatement). אבל אהבו אותו בעיר בו הם גרו, כי הוא היה (ואני מצטטת את הדוד של T) "רע למשפחתו אבל טוב לכל האחרים". כאשר התאלמן שידכו אותו עם סבתא-מצד-אמא של T, שכבר היתה אלמנה אז כמה שנים טובות (אמא של T היתה בת 12 כאשר בוצע השידוך הזה).

אז יצא שאבא ואמא של T בעצם גדלו יחד כאח ואחות חורגים מגיל 12-13.

בנוסף, אחותה הגדולה של אמא של T ואחד מאחיו של של אבא של T (אחד מהתאומים) התאהבו והתחתנו זה עם זו. 

שוב - זה סיפור בפני עצמו איך יצא שגם אבא של T ואמא של T התאהבו והתחתנו בסוף, לאחר שגדלו יחד באותו בית כאחים חורגים.....לא עכשיו.

מכל האחים והאחיות האלה, שתיים הגיעו למחנות ההשמדה, ורק אחת מן השתיים שרדה. היא זו שחייה כעת בלונדון, וגם זה סיפור בפני עצמו איך הגיעה לשם. 

כל השאר עלו ארצה בשלב כזה או אחר והיו מאד מאד מלוכדים כמשפחה.....ופרט לדודה שבלונדון (מהצד של אבא של T) ולדוד אחד כאן בארץ (מהצד של אמא של T) לא נותר כיום כבר אף אחד בחיים (כולל הוריו של T). 

לאח הזה של אמא של T לא היה הרבה מזל בחיים. אביו החורג התעלל בו קשות, פיסית ונפשית, וגם אחיו החורגים צחקו עליו וזלזלו בו רוב החיים.

הוא איש טוב לב ומהסוג שיודע לשרוד, למרות שהוא קצת משוגע (לא רק היום, בגיל 94, תמיד היה). 

ארע מזלו (או אתרע? אני אף פעם לא סגורה על הביטוי הזה) והתחתן עם מישהי שרק הוסיפה ללעג שקיבל ממשפחתו. היא היתה זונה (יהודיה, כן, היו גם כאלה) וגם כבר גרושה כאשר התחתן איתה, מעולם לא נולדו להם ילדים - והיא התעללה בו כל חייו (עד לא מזמן, כאשר הכניס אותה סוף סוף לבית אבות).

אבל הוא אהב אותה, עדיין אוהב אותה, וכנראה מי שגדל בהתעללות (מצד האב החורג) נוטה להמשיך את הדפוס הזה גם בבגרותו.

אמא של T היתה קשורה מאד לכל אחיה ואחיותיה, ולא פחות לאח הזה (שהיה גדול ממנה בשנתיים בלבד) - למרות אשתו ולמרות שאבא של T התייחס אליו בחיבה אך בזלזול כלשהו כל חייו. אבל כאשר אמא של T עמדה למות, היא השביעה גם את אבא של T וגם את T עצמו לדאוג לאחיה, ושניהם לקחו את התפקיד הזה מאד מאד ברצינות.

בתשע השנים שחלפו מאז שאמא של T נפטרה ועד שאבא של T נהרג בתאונת דרכים, היו אבא של T והדוד הזה צמודים. היתה לדוד האחרון של T עדנה למשך כמה שנים, עם האח החורג / גיס / חבר ...אבא של T.

בתאונת הדרכים שהרגה את אבא של T, נפצע קשה גם הדוד. הם היו יחד במכונית. הדוד לא זוכר את התאונה עצמה, למזלו.

מאז התאונה, מי שדואג לדוד גם מבחינה פרקטית (עזרה עם הפיצויים מהביטוח, עובדת זרה, שיפוצים בדירה להתאמתה למצבו הגופני לאחר התאונה ועוד) וגם מבחינה נפשית הם בעיקר T ואני , וגם אחיינית נוספת שלו - בת דוד של T ובעלה. 

כאמור, ילדים אין לו. יש לו המון אחיינים, מארבעת אחיו ואחיותיו. וכולם, פרט לאותה בת דוד ול-T, מכרכרים סביבו בתקווה שיוריש להם משהו בלכתו.

הדוד הוא לא איש עשיר, אבל הוא מסודר. יש לו דירה משלו, והכנסה צנועה של פנסיה מארה"ב, לאחר שחי שם הרבה שנים והתאזרח. 

מה בדיוק חושבים כל האחיינים האלה שיקבלו ממנו לאחר מותו, לא ברור לי.

אבל לפחות, הם חושבים, יהיה להם חלק בדירה שלו. כנראה. אבל עם זה ישנה כעת בעייה.

בית האבות שם שיכן הדוד את אשתו המכשפה עולה לו 16000 ש"ח בחודש. והתברר ל-T לפני כמה חודשים שהדוד הפסיק לשלם את זה, והגברת עומדת בפני סילוק מהמוסד. בלי לפרט יותר מדי איך זה קרה, הגיע הנושא הזה לבית משפט, והשופט פסק שניתן למכור מחצית מן הדירה (החצי ששייך לאשתו) על מנת לממן את המשך שהייתה בבית האבות. אלא מה? מי ירצה לקנות חצי דירה? ועוד לתת לדוד להמשיך לגור בה?

התלבטנו התלבטנו והחלטנו לקחת את הסיפור הזה על עצמנו. 

לקחנו את כל חסכונותינו הנזילים פלוס משכנתא וקנינו מהדוד את הדירה. את כל הדירה - שלא יהיה בלגן אחר כך עם הבעלות והירושה - ובחוזה כתוב במפורש שלמרות שהדירה היא שלנו, הדוד והמטפלת שלו יכולים כמובן לחיות בה עד לסוף ימיו - שייבדל לחיים ארוכים. 

T, בהיותו T וישר כמו סרגל, רצה לכנס את בני דודיו לעדכן אותם במצב החדש - שכעת הדירה היא בבעלותנו, מסיבות כאלה וכאלה, שיידעו שאין להם מה לצפות לחלק זה של הירושה.

והדוד לא מוכן בשום אופן שנספר להם.

איננו יודעים מה המניעים שלו, אבל כנראה הוא חושש שהם יפסיקו לבוא לבקר אותו.....או משהו כזה.

כך או אחרת אני לא רוצה לחשוב מה יקרה כאשר יילך סוף סוף לעולמו ותיקרא הצוואה ויתברר שהדירה כבר לא חלק מהחבילה....

אז אנחנו משלמים עכשיו משכנתא - שלא תכננו שתהיה לנו, ובסוף עוד נחטוף קיתונות מבני הדודים....

טוב, נחצה את הגשר הזה כשנגיע אליו.....