יוצאת לדרך חדשה

שעון החורף הזה עושה לי בלגן. קמנו מוקדם - אני בשש ורבע ו-T עוד הרבה קודם - וכמובן שהיינו עייפים אז הלכנו לישון בעשר וחצי....לא זוכרת משהו כזה אצלי מאז שעבדתי (והייתי קמה קבוע בחמש בבוקר אז צונחת מתישהו בין 10 ל-11) ואצל T מאז מחלת הנשיקה (חס וחלילה..).....

לא זוכרת בכלל שהגבתי ככה אי פעם לשעון חורף. סוג של ג'ט לאג...

אתמול היו אמורים להגיע שני מתאמנים. זה של אחר הצהריים ביטל עוד במוצ"ש , מה שדווקא הסתדר כי חתני נתקע עם הרכב והכניס אותו למוסך, וכיוון שיום א' הוא היום שלו לאסוף את הילדים מהגנים, הוא שאל אם אנחנו יכולים לעשות זאת. T מייד התנדב, וכשהתברר שגם אני פנויה אחה"צ - הצטרפתי בשמחה למשימה.

המתאמנת של הבוקר לא הודיעה כלום, וכאשר ראיתי שהיא כבר ב-12 דקות איחור התקשרתי אליה. היא ענתה לי בקול שברור היה שהיא חולה ואמרה שבדיוק הגיעה הרופאה, היא מצטערת שלא התקשרה להודיע שהיא חולה, היא תדבר איתי עוד מעט. 

בדיעבד נזכרתי שהיא כבר הגיעה אלי חולה בשבוע שעבר  - היה לה ברונכיט (טענה שזה לא מדבק )...וזה כנראה התפתח והתדרדר עוד יותר. כשהיא התקשרה אלי עשרים דקות מאוחר יותר, היא התנצלה שוב ושוב שלא הודיעה בבוקר ושיש לה כנראה דלקת ריאות. היא כמובן אמרה שתשלם על הפגישה שלא קוימה אבל לא אקח ממנה כסף. מחלה זו מחלה. עם כל הכבוד להסכם ביננו ולכלל שיש להודיע 24 שעות מראש על ביטול או שינוי, לא מרגישה שאני יכולה לקחת כסף ממישהו שלא הגיע בגלל מחלה. מצד שני היא היתה חולה כל השבוע....היא לא חשבה שזה הגיוני שהיא לא תגיע בראשון? לא יודעת. 

בכלל יש לי שאלה לגבי זה. האם זה נכון שאני מתקשרת למתאמנים כאשר הם לא מגיעים ולא מודיעים...אולי זה לא נכון. אולי צריך להשאיר את זה בידיים שלהם, באחריות שלהם....

אז מצאתי את עצמי פנויה כל היום, הקאנטרי סגור בימי ראשון - אז ניצלתי את הזמן להשלים גיהוץ (נכון, זה תפקידו של T אבל מאז שיש לנו מגהץ קיטור גיליתי את חדוות הגיהוץ לראשונה בחיי, וגם הכתף שלו מאד מאד מאד כואבת - ייתכן שהוא בדרך לניתוח).

אחרי הגיהוץ הדפסתי את כל המעטפות להזמנות החתונה של הבן. כלומר, הדפסתי את הכתובות על המעטפות. 

את ההזמנות עצמן כבר עיצבנו והדפסנו - גם כן בעצמנו - בהנחיית הזוג הצעיר כמובן. קנינו נייר ממוחזר (אוף-ווייט עם טיפה נוצצים עדינים), הצטיידנו במלאי של דיו למדפסת (תכל'ס לא לקח הרבה) ויש לנו הזמנות לתפארת בחצי או שליש מחיר ממה שהיה עולה להזמין בבית דפוס. וגם היה כיף.

זה החלק החיצוני (מקופל כך שהזוג מקדימה ומפת הגעה - שכרגע הסתרתי כמובן -  בחלק האחורי). את האיור בחרו בני הזוג הצעירים. 

וזה החלק הפנימי בעברית בצד ימין ובאנגלית בצד שמאל (עם שינוי שמות , מקומות ומספרי טלפון כמובן) 

אז אתמול השלמתי את המעטפות....גם על זה אפשר לעשות V. 

T הזמין כיפות סטן לבנות עם פס כסף והכיתוב של שמות החתן והכלה והתאריך. הוא עשה משהו דומה בכחול כהה לחתונה של הבת ויצא נהדר. עד היום יש לנו מהכיפות ההן - לשימוש בחגים או כשחכמוד רוצה קידוש בששי ערב....

אחרי זה קראתי בלוגים, אכלתי, ראיתי קצת טלוויזיה....ו-T חזר מקורס הצורפות (סיפרתי שהוא התחיל קורס צורפות? הוא ממש נהנה ונראה שהוא ממש טוב בזה) - עם טבעת כסף ועליה חישוקים....ממש מצאה חן בעיני

ואחה"צ אספנו את הנכדים המתוקים מהגנים השונים שלהם ושיחקנו איתם עד שחתני הגיע (בטרמפ עם חבר מהעבודה). 

הבוקר - תוך כדי שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה - נכנסה לי בקשה לשיחת הכנה CLEARWAY מחברה שלי לקורס, וזה היה ממש מוצלח

בכל פעם מחדש אני מבינה כמה הכלי הזה חזק - שיחת ההכנה. לא יודעת איך זה בשיטות אימון אחרות, אבל בשיטת סאטיה* - ששמה דגש על הוויות - כלומר מי אני רוצה להיות בשיחה/פגישה/ראיון/ארוע, ושמה יחסים לפני תוצאות - שיחת ההכנה CLEARWAY היא כלי ממש ממש עוצמתי. 

ממליצה לכל אחד לקראת שיחה חשובה, ראיון עבודה, מבחן, ארוע, אפילו נסיעה....וזו גם שיחת האימון היחידה שאפשר לקיים בטלפון. 

קבעתי עוד CLEARWAY לעוד חברה מהקורס מחרתיים בבוקר. 

אחה"צ מגיעה מתאמנת שהיתה בחו"ל בשבועיים האחרונים ואולי עכשיו אלך להתעמל קצת בקאנטרי....כן, נשמע לי רעיון מצוין.