לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 66

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

11/2014

חוזקות


בשיטות האימון הקלאסיות, מתייחסים ל"חוזקות" של של האנשים, לעומת "תחומי ההתפתחות" שלהם.

ב"חוזקות" מתכוונים בדרך כלל כמובן לדברים שאני טובה בהם.


ב"מילוג" המילון החופשי העברי ברשת מפרשים חוזקה כ"תכונה שפרט מצטיין בה או טוב בה יותר מבאחרות, להבדיל מחולשה"

 

כאשר מבקשים לפרט "תחומי התפתחות" מתכוונים בדרך כלל לדברים שבהם הייתי רוצה להיות יותר טובה ממה שאני עכשיו. 

באימון הראשון שעברתי, בשנת 2005, כאשר נטלי בן דוד עדיין לא פיתחה את שיטת סאטיה* והאימון עדיין היה אונטולוגי בלבד, התבקשתי לציין את החוזקות שלי. 

אחת מהן היתה יכולת ההסתגלות שלי. הסתגלות לכל מצב. להתאים את עצמי. לזרום. 

עוד אחת היתה ריצוי. 

 

מאז שנטלי פיתחה את סאטיה (ב-2008 אם אני לא טועה) התברר לה שהחוזקות שלנו הם בעצם מנגנוני השרדות והגנה, שפתחנו במהלך ילדותנו ונערותנו. חוזקות אלה משרתות אותנו באותו רגע, באותה תקופה - ומצילות אותנו פעמים רבות. אבל הן הופכות לדפוסי התנהגות, להרגלים, למנגנונים אוטומטיים - שמופעלים בסיטואציות שמזכירות (לגוף שלנו) את הסיטואציה ההיא המקורית (שלעיתים שכחנו כבר) ...

הבעייה היא כאשר החוזקה פועלת נגדנו. לא משרתת אותנו. מגבילה אותנו. הייתי רגילה להסתגל, להתאים את עצמי - כי זה מה שעזר לי לשרוד מצבים של שינוי קיצוני בחיים, למשל. אבל המשכתי להפעיל את זה (או זה הפעיל אותי יותר נכון) בכל מצב. ואבדתי בעצם את יכולה לבחור באופן חופשי, מתי להתאים את עצמי, להסתגל, ומתי לעמוד על שלי. להתעקש על מה שאני רוצה. או על איך שאני רוצה שהדברים יהיו.

במצבים מסוימים הגעתי לכך שלא ידעתי בכלל איך אני רוצה שהדברים יהיו. לפעמים ידעתי איך אני לא רוצה שהם יהיו. 

 

מאז שהתחלתי להתאמן וגם ללמוד, התחלתי להכיר טוב יותר את עצמי, את החוזקות שלי, את הדפוסים שלי. התחלתי ךהתקרב אל עצמי ולהתחבר למגנונים שמפעילים אותי אוטומטית, ולשחרר חלק מהם.

פתאם אני שמה לב שאני כבר לא כל כך מתאימה את עצמי.

לא ממהרת להסתגל.

יש לי יותר חופש להחליט מתי לזרום עם סיטואציה ומתי לא.

אני גם לא מרצה. בחיי הפרטיים אני בכלל לא מרצה, לדעתי. או כמעט ולא.

כמאמנת מתחילה נדמה לי שאני עדיין נאחזת במנגנון הריצוי - ומתאמנת לשחרר את זה בכל פעם יותר. 

 

זה לא פשוט להתבונן על עצמך ולהבין שמשהו שהחשבת עד עכשיו כחוזק, מתברר כמגביל. 

ועוד פחות פשוט לתת לזה להשתחרר....להתפוגג....לפנות מקום לחופש, לאפשרויות חדשות. 

מה החוזקות שלכם? 

 

 

נכתב על ידי , 15/11/2014 17:27   בקטגוריות אימון  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-27/11/2014 21:33




52,446
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)