יוצאת לדרך חדשה

פתאום באמצע כל הפעילות, אירוח ההורים, מסיבת ההפתעה של גיסתי, עוד אירועים משפחתיים כאלה ואחרים, איסוף הנכדים מהגן ועוד ועוד אני מוצאת את עצמי לבד בבית.

T הלך לקאנטרי, בתי באה לאסוף את הורי אליה הביתה לבילוי זמן איכות עם הנינים  - ואני נשארתי כאן, מגיע אלי מתאמן בשש.

אוהבת להיות לבד בבית. 

אני לא עושה כמעט שום דבר שלא הייתי יכולה לעשות גם לולא הייתי לבד - אבל בכל זאת יש איזה חופש מתוק בלהיות לגמרי לבד. 

ניגנתי קצת והקלטתי לעצמי עוד שיר. לאט לאט אני מקליטה לעצמי את כל השירים שלי. בני סיפר שהוא מקשיב להם ונהנה. 

בשבוע שעבר התחילו אצלי שני מתאמנים חדשים. אחת הופנתה אלי על ידי בעלה שעבד איתי במקום העבודה הקודם.

השני הוא מתאמן בתרומה לקהילה - יש לו תפקיד חינוכי התנדבותי בקהילה, ואני מאמנת אותו בחינם. זה חלק מתהליך ההסמכה שלי כמאמנת אבל באמת יש משהו חשוב באימון מישהו - למשל מורה או מנהל בית ספר או ראש שבט בצופים - שהטרנספורמציה שלו תשפיע לטובה על הרבה אנשים. 

היה לי ממש כיף לפגוש אותם ולבצע את פגישת ההיכרות בשבוע שעבר, וקבעתי עם שניהם פגישה שנייה השבוע.

המתאמנת הגיעה עם ספקות - היא לא בטוחה שהאימון הספציפי הזה הוא מה שהיא רוצה בשלב הזה. היא היתה רוצה משהו יותר ממוקד משימה. 

באמת הבנתי למה היא מתכוונת, אבל רציתי לאפשר לה לחוות אימון ממש (כי הפגישה הראשונה היתה שיחת היכרות - יותר שאלות ותשובות מאשר עבודה עם הגוף והנשימה) - כדי שתטעם ותוכל לקבל את ההחלטה אם להמשיך או לא ממקום של היכרות יותר טובה עם השיטה.

דחיתי בינתיים את השאלות האחרונות של שיחת ההיכרות וצללתי ישר לאימון רגיל - שיחה על קושי בחייה עכשיו, זיהוי תחושה, התמקדות בתחושה, העלאת זיכרון - פירוק הזיכרון, הפעלת הילד הפעיל, המבוגר המיטיב......ומציאת ההקשר בין הזיכרון שעלה לנושא השיחה המקורי.

האמת נראה לי שזה ממש נגע בה. ביקשתי שתשים לב במהלך השבוע אם התגובות שלה בנושא הספציפי הזה השתנו מעט או לא. זה לא תמיד קורה וזה לא תמיד מיידי, כמו שאני יודעת. 

עוד ביקשתי ממנה שבכל פעם שעולה התחושה הזאת - או תחושה קשה אחרת - שתסכים לשהות בה כמה שניות לפני שהיא מגיבה בדרך כלשהי. 

לא קבענו פגישה נוספת, השארתי בידיה את הבחירה אם להמשיך להתאמן כרגע או לא. 

היה לי ממש כיף להכיר אותה ולאמן אותה - אבל כמובן רק היא יודעת אם זה מתאים לה עכשיו או בכלל. 

הביקור של הורי עובר לי בנעימים - אני שמה לב שאני הרבה יותר רגועה והרבה פחות מגיבה להתנהגויות שלהם - כרגיל לאמא אני מגיבה פחות, לאבא יותר. יש עדיין מה לנקות....אבל אני מרגישה את ההבדל. הם כפי שהם - אני משתנה. 

מאד מאד שמחה שהם הגיעו - יום ההולדת של גיסתי היה הצלחה מסחררת. 

גיסתי באמת הופתעה - לא כי היא לא חשבה שמכינים לה משהו, אבל לא היה לה מושג שזה יהיה כבר בששי הזה.

וכשהיא ואחי ראו את הורי - הם ממש ממש התרגשו. 

באמת היה שווה. 

אז המתאמן מגיע בשש ובינתיים אני כאן  מתענגת על ה"לבד" שלי. 

אולי אתחיל ספר חדש....