יוצאת לדרך חדשה

בדיוק לפני שנתיים כתבתי כאן על הדוד האחרון של T מצד אמו.

הישיש המסכן הגיע לגיל 96 בסבל רב, ביחוד בחודשים האחרונים.

ילדים אין לו, והוא היה תלוי בביקוריהם של אחייניו ואחייניותיו, שגם אלה הלכו והתמעטו.

שום דבר בגופו כבר לא תיפקד, היה קשה לדבר איתו גם כי הוא לא ממש שמע וגם כי הוא כבר לא ממש הצליח להרכיב משפטים ברורים.

לבי יצא אליו בכל פעם שביקרנו אצלו, ועד כמה שעשינו זאת באופן קבוע ולעיתים קרובות - שמתי לב שבכל פעם הביקור התקצר עוד קצת ועוד קצת, כי היה ממש קשה מנשוא להיות לידו ולראות אותו סובל.

בביקורים האחרונים, כשלא הצלחתי בכלל לדבר איתו (מעניין שאת תדר קולו של T הוא הצליח לשמוע קצת יותר אבל את שלי הוא לא שמע בכלל) פשוט ישבתי לידו וליטפתי את ידו, חיבקתי אותו, ניסיתי להעביר את אהבתי בדרך היחידה שיכולתי.

היום בבוקר הוא נפטר.

כרגע T ובעלה של בת דודתו מארגנים את ההלוויה. 

נפטר מסבלי העולם הזה. שוחרר מעול הייסורים. מקווה שהלך לעולם שכולו טוב, באמת

יהי זכרו ברוך