את החלום הבא חלמתי אחרי מפגש המנטורינג שעליו סיפרתי בפוסט הלפני אחרון. במקור קישרתי אותו למפגש ההוא, אבל באימון שלי אחרי כן דווקא עלתה אפשרות אחרת. אני שמה אותו כאן ללא פרשנות:
בצהריים חלמתי שאני מתעוררת משנת צהריים, כולי אפופה עדיין, לא מסורקת ועוד לא צחצחתי שיניים, ובבית שלי משתוללים ילדים שאני לא מכירה ונמצאת גם המטפלת שלהם, שגם אותה אני לא מכירה.
הבית שלי לא נראה בכלל כמו הבית שלי, כמו שקורה הרבה פעמים בחלומות, ויציאה מחדר השינה שלי לסלון מרוצף שיש ורחב ידיים היא דרך מסדרון (ולא במדרגות, כפי שקיים במציאות).
כנראה יש מעבר חופשי בין הבית של השכנים, אותם איני מכירה, לבית שלי.
הילדים, ארבעה או חמישה במספר, מתרוצצים בכל הבית ומרעישים, וגם הופכים ניירות וקלסרים וחומרי עבודה אחרים שלי ושל T.
בסלון על ספה בצורת חצי עיגול (שוב - אין לנו ספה כזאת) יושבים T והשותף שלו ע', חסרי אונים לחלוטין לגבי הסיטואציה. הם לא מנסים אפילו להגיד משהו לילדים, או למטפלת שלהם, לגבי הפלישה שלהם לבית וההתפרעות בתוכו.
אני מסתכלת על המטפלת, אישה בגיל העמידה כנראה ממוצא היספני, שעומדת חסרת אונים בעצמה (או אדישה - אין לי דרך לדעת) ומתבוננת בהשתוללות הילדים. אגב הם לא דומים זה לזה ואני בכלל לא בטוחה אם הם שייכים לאותה המשפחה.
ואז אני, כמו שאני, כרגע קמתי משינה ועיני טרוטות עדיין, ניגשת לאחת הילדות - בלונדינית רזה מתוקה כחולת עיניים כבת עשר או 11, בשמלת קיץ אוורירית, ואומרת לה כך: "תקשיבי חמודה, את באמת נראית חמודה, ואולי בנסיבות אחרות הייתי שמחה להכיר אותך, אבל אני לא מוכנה שתפלשו לי ככה הביתה ותשתוללו ותהפכו לי את הכל, קחי את כולם וצאי מכאן מייד. יש לך.." ואני מסתכלת על שעון היד שלי "...שבע דקות החל מרגע זה!" והיא מתחילה לאסוף את הילדים לצאת מהבית ואני מתעוררת.
אין לי מושג כמובן מנין הגיע החלום, מה הוא מסמל - אולי אתאמן עליו באימון הקרוב.
אין לי מושג למה ניגשתי דווקא לבלונדינית היפה.
מה אומר חוסר האונים של בעלי וע'? מה אומרת האדישות של המטפלת? מה זה הבלגן שהילדים עושים לי בבית. מה אומרת העובדה שאני ישנתי, וכשקמתי וגיליתי את המצב פעלתי אוטומטית כפי שאני עוד לפני שהתעוררתי לגמרי?
המון שאלות.
וגם כאן כמובן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
