יוצאת לדרך חדשה

השבוע מתקרב לקיצו, ואיתה הפרידה מבני.

כלתי עזבה כבר בשני בצהריים, נסעה בחזרה למינכן, שם תשהה לילה אחד, תחזיר בבוקר את הרכב השכור בשדה התעופה ותטוס הביתה.

מזג האוויר השתפר לגמרי ביום ראשון ושני, והתחמם, ואיפשר לנו שוב לצאת לטיול - רגלי הפעם - לאורך הנחל שחוצה את העיירה וממשיך הלאה לאי שם. 

המסלול שקט ופסטורלי, ופתאום אנחנו שומעים פעייה מעלינו.....

מפאת המרחק לא ידענו אם אלה רק עיזים (תיש אחד בטוח זיהינו) או עיזים וגם פרות

ניצלנו שוב גם את הספא במלון, עם הבריכות המרגיעות (והמרדימות) של המים התרמאליים.

ובערבים לפעמים אכלנו ארוחת ערב מפנקת בדירה, מעשה ידיו של T (ועזרה קטנה מאיתנו) ולפעמים יצאנו לאחת המסעדות כאן בעיירה.

אחרי הארוחה כמעט בכל ערב ישבנו בלובי של המלון והאזנו לבני וחבריו מנגנים קטעי ג'אז יפים....

אני מצרפת כאן סרטון שמשלב את נוף העיירה השלו עם צלצול הפעמונים לפנות ערב......(למה שרק אנחנו "נהנה"?)

וקוריוז קטן: רואים מי מייצר את המעליות של המלון? השם מוכר למישהו?

מה שהצחיק אותנו, היא העובדה שכתוב שהמעלית יכולה לשאת 8 אנשים. אז לא. היא ממש קטנה. אבל זה הגיוני למי שרגיל להצטופף בצוללת....... 😉

וגם כאן