הבוקר בשמונה התקשרה בתי ואמרה, שצלצלו מהגן (כן, הילדים בגן כבר משבע, והיא היתה כבר בעבודה!) כי נשמותק לא מרגיש טוב.
האם אני יכולה לנסוע לקחת אותו ולהיות איתו כמה שעות?
אז את שיעור ההכרות של הפילאטיס הזיזה לי המורה ממחר להיום בשתיים עשרה ורבע, כך שידעתי שאני פנויה עד אז.
יצאתי מייד (למזלה הייתי כבר אחרי הקפה - הראשון) והשתלבתי בחדווה בפקקי הבוקר.
נסיעה רגילה מכאן לגן לוקחת לי כעשרים דקות.
בשעת בוקר נפלאה זו אמר לי ה-waze שזה ייקח 50 דקות.
יש משהו מאד מרגיע בעובדה שאתה יודע כמה זמן זה ייקח, מתי אתה אמור להגיע, ואין מה להילחץ או להתעצבן : זה מה יש!
שמעתי רדיו ("נכון להבוקר" בגלי צה"ל ) ונזכרתי שוב למה אני שונאת לשמוע חדשות.
משום מה לא העברתי למוסיקה, כמו שאני תמיד עושה...
התלבטתי אם לקחת את נשמותק אלי הביתה או אליה. בסוף החלטתי שאליה, במיוחד אם הוא מרגיש לא טוב - למה לו לבלות ברכב בפקקים???
בחצי הדרך קבלתי טלפון נוסף מהבת, שהתקשרו מהגן - נשמותק התאושש, אין צורך לקחת אותו הביתה.
"את בטוחה?" שאלתי בהיסוס, "אני כבר בחצי הדרך לשם...."
היא היתה בטוחה. אם הוא מרגיש טוב עדיף לו בגן, בשגרה, בפעילות, עם הילדים....היא צודקת.
עשיתי פרסה (דבר ש-waze, דרך אגב, לא מכיר) והתחלתי בדרכי הביתה.
שתי דקות לפני שהייתי אמורה להגיע לגן, הגעתי הביתה.
זה היה טיול פקקי בוקר הלוך ושוב...
גם זו חוויה.
שיעור ההכרות בפילאטיס יתחיל בעוד 25 דקות, ועד אז ישבתי על ניתוח מפת הלידה (אסטרולוגית) של החברה של בני. לבקשתה, כמובן.
לפני כמה דקות בתי התקשרה לומר שאכן נשמותק מרגיש מצוין.
אז הרבה בריאות והמשך יום נפלא ....לכולנו 
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
) ובילוי יום שלם למחרת יחד עד שבתי חזרה מהעבודה.