יוצאת לדרך חדשה

חכמודי יודע שעכשיו החופש הגדול. למזלנו אין לו חופש גדול באמת, אבל זה החופש הגדול שלו - שלושה שבועות שלמים באוגוסט.

שעליהם משלמים חודש מלא כמובן (כן , כן, שמענו שבעצם התשלום הוא שנתי ומחולק ל-12 ולא באמת משלמים על אוגוסט )...

חכמודי גם ידע שיש לאבא שלו יום הולדת והוא בן....חצי ושלוש. טוב, הוא ידע 33, והוא ידע שהוא בן שנתיים וחצי ....ועשה קצת מיש מש בתשובה. לא נורא. 

הוא עזר לבתי לאפות לו עוגה, לנפח בלונים, לעשות שמח. מאד שמח.

נכון, חכמודי בגיל מאד בעייתי, בודק גבולות ללא הרף , ממש terrible twos קלאסי אבל....הוא חכמודי, הוא מקסים והוא גאון. (של סבתא...)

הוא יושב על השיש אצלם במטבח וקורא לעצמו "ממש טבח". 

הוא שואל: "סבתא את רוצה קפה?" ומראה לי ש"זה הקפה של אבא (שחור) וזה הקפה של אמא (נס מגורען): איזה את רוצה?"

ולוחץ על כפתור ה"אדים" בתמי-בר, ושם בספל שלי כפית קפה, ממלא אותו במים (אלוהים ישמור - אלה מים רותחים ! אבל הוא זהיר ומדוייק!)..."תביאי חלב מהמקרר סבתא" הוא מצווה.

הכל הוא יודע.

גם אצלי בבית הוא מבקש לשבת על השיש. אני מכינה לו שוקו. הוא פותח את פקק קרטון החלב ובסיום סוגר אותו. "שימי בחזרה במקרר" אומר לי.

אני נמסה ממנו. הוא רק בן שנתיים וחצי אני מזכירה לעצמי.

שמנדובון מתוק כתמיד אבל עדיין חולה.

התברר בדיעבד שהוא שילב אדמדמת יחד עם דלקת באוזניים. צריך כישרון מיוחד בשביל זה.

ארבעה ימי חום גבוה ואז החום ירד והגוף התכסה בפריחה האופיינית.....ובמקביל בכי וקושי לישון שהתגלו כדלקת אוזניים. עבור זה הוא היה חייב לקחת אנטיביוטיבה....אז הוא גם חלשלוש....אבל עדיין מחייך, פשוט יותר מתמסר מהרגיל.....

הורי נחתו ביום ששי ובערב הוזמנו כולנו לאחי לארוחת ערב. למרות המחלה של השמנדוב היה כיף גדול, להיפגש כולנו יחד - הורי ובני, משפחתו של אחי, משפחתה של בתי ואנחנו. כיף גדול.

מאז בכל יום אנחנו בפעילות כלשהי - או עם הורי, או עם בני, או עם בתי והנכדים - או שילוב כזה או אחר של כולם.

היינו יחד בבריכה שלשום, אתמול הם היו אצלי....כל יום משהו. חגיגה משפחתית אמיתית.

היום אחי וגיסתי לקחו את הורי לטיול בירושלים. מקווה שנהנו ולא היה חם מדי. אין את הלחות המעיקה של מישור החוף.....

מחר כולם אצלנו לארוחת ערב....כבר הגיע שוב יום ששי.

כשבתי היתה בפעוטון היא למדה שיר שהולך משהו כמו 

"החופש הגדול, החופש הגדול, החופש הגדול הגיע

החול קורא, החול קורא, הים הים מריע

עם כדור ועם גלגל, בשמחה נתפוס כל גל" משהו כזה

מישהו מכיר את השיר הזה? לא נתקלתי בו בשום מקום אחר!

בתי היתה חולה שוב אתמול ושלשום - כאבי גרון ושיעול - וכנראה זה היה רק עניין של זמן עד שגם אחד הילדים (לפחות) יחטוף את זה.

הבקר היא התקשרה לשאול אם אני יכולה לשמור עליו בשעות הבקר בזמן שהיא עובדת, והאמת שלא תכננתי כלום היום חוץ מלבלות עם בני המתוק (שעדיין לא התעורר) בכל אשר יחפץ לעשות - אז הסכמתי בשמחה.

אתמול ביליתי כבר זמן איכות עם בני וחברתו, קנינו להם נעליים ואכלנו יחד צהריים בבית קפה כפרי קטן במושב לא רחוק מהבית.

בערב הייתי בשיעור הלפני-אחרון של הפסיכו-אסטרולוגיה...

היום בהחלט התאים לי להיות סבתא!

צריך להבין שכאשר השמנדוב חולה (בערך כמו כאשר בתי היה חולה בגילו) הוא פשוט מתמסר.

גם ככה הוא כולו פינוקים וליטופים וחיוכים - אבל כשהוא חולה הוא אוהב להתחבק ולהתכרבל ולהתלטף - ואין משהו שאני נהנית ממנו יותר מאשר לכרבל תינוק שמנמן חתיך הורס ואהוב....

שעות אני יכולה לשבת/לשכב כך ולמזמז אותו - ללטף לו את הראש, את השומנים שברגליים, על הדרך לעשות קצת רפלקסולוגיה בכפות הרגליים - והוא מרשה. הוא נהנה. הוא זקוק לזה.

גם אמא שלו היתה כזאת חולה מתמסרת.....שעות הייתי שוכבת איתה במיטה כאשר היא עלי, עם חום (בניסיונות להוריד את החום) - ופשוט "אוהבת" אותה עד לבריאות שלמה.

בנוסף, למרות שהוא חולה (ובמיוחד שהגרון כואב) - הוא עדיין אוכל. שזו נחת של כל סבתא. 

זה הוא דווקא ממש לא קיבל בתורשה מאמו המתוקה - שבמשך כל תקופת ינקותה ופעוטותה (יש מילה כזו?) פשוט סרבה לאכול...

אז הבקר אחרי ששיחק איתי ועם בעלי (לפני שיצא לעבודה) קצת על שטיח המיקי מאוס שלו בסלון, הוא אכל חצי אפרסק, חצי בננה, חצי יוגורט מולר מנגו...אחרי כן התרכבלנו לנו בכיף על הספה בסלון....ופתאם הבנתי שהוא ישן.

עכשיו הוא בחדר נכדים/אורחים (המוניטור כמובן דולק קשוב למקרה הצורך) ישן שנת ישרים - ואני כאן כותבת....

בני עדיין לא התעורר....

בריאות שלמה לכולם

בסופו של דבר בתי התקשרה לבני וביניהם הכל בסדר

שניהם תיאמו בין העיסוקים שלהם - ונפגשו סוף סוף אתמול אחרי הצהריים

וגם אני ובעלי הגענו לבקר אצלה אתמול אחרי הצהריים, לבלות איתה ועם נכדינו המדהימים שכבר חלמתי עליהם בלילה מרוב געגועים

הכל לכאורה שב על מקומו בשלום - אבל יש זרמים תת קרקעיים - בעיקר בין בתי לאביה, ונראה לי שגם בין חתני לבין בעלי ולביני.

נצטרך להתמודד עם זה מתישהו בקרוב. 

הבילוי המשותף אתמול (כולם יחד בלי חתני) היה מושלם! הילדים היו במצב רוח טוב וכולנו נהנינו יחד, ובתי גם נהנתה מהעזרה הפיסית שקיבלה

וזה איפשר לה להתנהל בנחת ובשלווה עם מטלות הילדים והבית....

והבקר חזרנו לאיזושהי שיגרה...

בני נסע לצפון אל ביתה של חברתו, במטרה להיות איתה אצל הוריה היום ולהביא אותה אלינו מחר. 

יש לו "גיג" (הופעה) בירושלים מחר, והיא תצטרך אליו, ולה יש ראיון לחידוש הויזה בשגרירות ארה"ב ביום רביעי.

אז זכינו לבלות איתה קצת זמן איכות....וביום חמישי תשוב להוריה...

הייתי באימון שלי הבקר כבכל יום שני - ממשיכה לגלות את עצמי לעצמי, להכיר ולקבל - בלי לשפוט - מה מפעיל אותי - ולהשתחרר ממה שמיותר.

וכבהרגלי בזמן האחרון אחרי האימון הרגשי אני פוצחת באימון גופני - זה גם משחרר ומטהר את כל מה שמצטבר באימון הבוקר וגם כמובן תמיד טוב

לבריאות ולכושר

חזרתי הביתה ועשיתי שיעורי בית בפסיכו-אסטרולוגיה....וכעת אשב עם ספר טוב...

כן, ממש שיגרה.

הורי מגיעים בששי אחרי הצהריים, אז גיסתי מארגנת ארוחת ערב. 

מקווה שהטיסה תעבור עליהם בנעימים ושלא יהיו עייפים מדי. 

כיון שהיא מורה, והלימודים מתחילים כבר בשבוע האחרון של אוגוסט, היא ביקשה שהורי יהיו אצלם בחלק הראשון של הביקור, ובשבועיים האחרונים הם יעברו אלינו. 

תמיד אנחנו מתאמים כך וזה תמיד מסתדר מצוין.

כך כאשר הם יעברו אלינו, יהיה להם איזה שבוע להיות כאן במקביל לבני, ואז הוא יטוס והם יישארו עוד שבוע איתנו לבד.

אולי זה יעזור לי להתגעגע אליו פחות....

אבל כבר אמרתי שכל עוד טוב לו - והפעם אני יודעת בטוח שיהיה לו טוב - אז אני בסדר גם אם הוא רחוק.

הוא מתחיל לימודים שוב, הוא יגור עם חברתו....נראה לי שיהיה יופי. 

אז שבוע טוב לי ולכולנו