נחתנו ביום ראשון בשעות אחר הצהריים המוקדמות. יולי. כל עם ישראל יוצא לחופשה וחוזר מחופשה.
חיכינו יותר משעה למזוודות.
דווקא הנסיעה הביתה עברה מהר יחסית, למרות הפקקים הרגילים בדרך....
בבית חיכו לנו שני חתולים מתוסכלים.
אמנם השותף של T ואשתו ביקרו כאן בקביעות כל יומיים ווידאו שהכול כאן בסדר, אבל דווקא ביומיים האחרונים לפני חזרתנו קרתה תקלה.
היתה כנראה הפסקת מים ברחוב (או ביישוב כולו - זה קורה לא מעט), ומכשיר השירותים האוטומטיים לא הסתדר עם זה, מן הסתם, והוא הפסיק את עבודת הניקוי באמצע, והשאיר את הקערה מלאה במים חומים עכורים.
לא היתה לקטנים המתוקים ברירה, ושוב הם חיפשו לעצמם שירותים חלופיים.
הפעם, כיון שכל החדרים היו סגורים מפניהם, הם בחרו את הספה של הסלון.....😱
האמת - לא נורא. זו ספת עור ולכן שום דבר לא ממש נספג. ניקינו אותה באופן ממש יסודי, ואז...ניקינו שוב.
אבל את הלקח שלנו כבר למדנו.
כשניסע בפעמים הבאות נשאיר להם גיבוי מראש ארגז חול פשוט, וזהו. שניים אפילו.
ואני גם מרגישה צורך לפטור קצת את השותף ואשתו מהמטלה הזאת, ולחפש עזרה חלופית לטיפול בחתולים בהעדרנו.
כבר ממש לא נעים.
הבאנו להם שני בקבוקי יין נהדרים מתנה, כפיצוי, אבל בכל זאת - נראה לי שיש גבול לכמה שאפשר להעזר ברצונם הטוב.
הדבר השני שחיכה לנו בשובנו היתה הודעה מהמועצה על עדכון תעריף הארנונה שלנו, פלוס תשלום הפרשים מתחילת השנה.
לא סיפרתי על זה עד עכשיו, אבל בדצמבר האחרון קבלו כל תושבי היישוב הודעה שבקרוב יגיעו לבתיהם מודדים מטעם המועצה ותתבצע הערכה מחודשת של הגודל של כל בית.
המודד הגיע, מדד, ובמהלך ינואר הגיעה הודעה מן המועצה שהבית שלנו שהיה במקור 231 מטר מרובע, גדל ל-299 מטר מרובע בן לילה.
כשקראנו בעיון את השרטוטים ואת הפירוט שנתן המודד, התברר שהמרתף שלנו - שהוא כולו מחסן, בלי חלון ובלי כל יכולת לעשות בו שימוש למגורים, שכולל בתוכו גם את המקלט - ממ"ד תקני - שגם בו לא ניתן לעשות שימוש למגורים - חושב כחדר מגורים לכל דבר.
בנוסף חושבה גם המעלית לאזור מגורים.
ולנו עוד היה מזל, כי לבתים אחרים החשיבו גם את המרפסות הפתוחות כחדר מגורים.
המועצה השתוללה על תושביה, וקמה צעקה גדולה בפייסבוק של היישוב - בדרישה למדידה חוזרת ועצירה מיידית של כל התחשיב החדש הזה.
הגשנו "השגה" על תוצאות המדידה, צירפנו תמונות, הבענו תמיהה ופליאה על חישוב המרתף והמעלית כעל שטחי מגורים, וחיכינו בסבלנות.
ובינתיים כמובן שילמנו את מלוא הארנונה, כדי לא לצבור קנסות וריביות.
ביוני הגיעה תשובה מהמועצה: אכן אין להחשיב את המרתף/מחסן שלנו כשטח מגורים, ועל המעלית הם משום מה החליטו לגבות רק כ"חצי שטח מגורים" - לא ברור למה.
גודל הבית "התכווץ" בחזרה ל-252 מטר מרובע - לא אידיאלי אבל אפשר לחיות עם זה.
כעת, משחזרנו מחו"ל, חיכה לנו מכתב חדש, שקובע שביתנו הוא בגודל 285 מטר מרובע (מאיפה הם מביאים את המספרים האלה?), ולכן עלינו לשלם גם ארנונה מוגדלת, וגם הפרשים מינואר.
ובנוסף לכל הצרות, T לא יודע היכן שם את המכתב האחרון, בו כתוב שאושר לנו מטראז' של 252 מ"ר.
צלצלתי למועצה.
ענתה לי פקידה חביבה (שבידיה האמונות הפקדתי בינואר את ההשגה על תוצאות המדידה), חיפשה במחשב את הנתונים, והתחילה להסתבך.
"הכי טוב שתבואי, אני כאן עד 13:00" אמרה.
עזבתי את הכביסות, את הגיהוצים, את תשלומי החשבונות, את כל הדברים שאדם עושה כשחוזר מחופשה בת שבועיים.....
והלכתי למועצה.
היא קיבלה אותי באמת בחביבות. היא בדקה במחשב ומשהו לא הסתדר לה.
ואז היא בדקה בקלסרים.....
ואז היא גילתה משהו מאד מעניין.
במחשב עדכנו את גובה הארנונה המוגדל.
עדכנו גם את העובדה שהגשתי השגה.
מה שלא עדכנו כלל (לא לי ולא לאף אחד מהתושבים שהגישו השגה) היתה התשובה להשגה.
למזלי המסמך היה בקלסר.
למזלי במחשב היו מעודכנים גם כל התשלומים ששילמתי מאז ינואר.
"מסכנה" היא אמרה לי בחביבות, "כמה כסף שילמת למועצה...."
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
לקח לה שעה לעדכן את המספרים הנכונים במחשב, לעשות את כל ההפרשים (כולל ההפרשים בהיטל השמירה, שמחושב אף הוא לפי גודל הנכס)......
בסופו של דבר היא חישבה כמה כסף אני חייבת בארנונה עד לסוף 2017, כמה כסף המועצה חייבת לי - והציעה לי לסגור את החשבון אצלה באותו הרגע, ולא לקבל יותר תשלומי ארנונה עד לסוף השנה.
הסכמתי.
וליתר בטחון בקשתי עותק של מכתב התשובה של המועצה, בו מצוין במפורש שהבית שלי הוא בגודל 252 מ"ר........
היא יוצאת לגמלאות בסוף אוגוסט...מי יודע אם המחליפה שלה תהיה חביבה או סבלנית כמוה..........
וגם כאן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
