לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 66

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2020    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אלה החיים שלנו


השבוע קראתי אצל קורדליה פוסט מרגש ומעורר מחשבה 

קורדליה עוררה תהיות מדוע אנחנו כאן בישרא לא כותבים על הדברים החשובים באמת

על הדברים שכואבים

על מצב המדינה הקטנה האהובה השסועה הכאובה שלנו

כל אחד מבני הקהילה הקטנה שלנו כאן הגבנו לה כאן כמיטב יכולתנו

והזווית שלי היתה: לשנות במיקרו, לשנות מלמטה, אדם אחר אדם

לחיות בעצמנו את מי שהיינו רוצים שכולם יהיו

להיטיב עם עצמנו ועם סביבתנו, לתת, לשפר, לחיות מתוך אופטימיות ולרצות לעשות את השינוי, לחיות את השינוי שהיינו רוצים שיקרה כאן

הבוקר חברה שלי מאמנת (זו שעשיתי לה את ה-clearway לפני שבועיים) פרסמה בפייסבוק את הסרטון הבא: 

"אלה החיים שלנו"

 

 

וכתבה לחבריה:  

עשו תרגיל בתשומת לב לתחושות הגוף הפיזיות שלכם.
ראו את כל הסרטון, ורק הבחינו: מה קורה לכם עכשיו בגוף?

 

 

ועכשיו כמה ציטוטים:
עלינו להיות השינוי שאנו רוצים לראות בעולם. - מהאטמה גנדי
אי שפיות: לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. - אלברט אינשטיין

 

הלב הוא כמו גן. ניתן לגדל בו חמלה או תיעוב, איבה או אהבה. אילו פרחים תבחר לגדל בו? - גאוטמה בודהה

 

כאשר אני חושבת על המצב - גם כאן וגם בכל העולם כולו - האינסטינקט הראשוני שלי הוא להתייאש, להתכווץ מרוב תסכול

ואז אני נזכרת בדרך שאני בחרתי,

באנשים בהם הקפתי את עצמי - אנשים שלקחו על עצמם להיטיב עם זולתם, עם משפחתם, עם חבריהם ועם שכניהם

בלי להפלות ובלי להבחין בין יהודים לערבים או גויים אחרים, דתיים לחילוניים, אשכנזים ומזרחיים, צברים ועולים חדשים, גברים ונשים,

מבוגרים וילדים.....

כל אחד ברמה ובהיקף שהוא מסוגל, שהוא בוחר

אולי זה קטן

אולי זה לא מספיק

אבל כרגע נראה לי שזו הדרך שלי

נכתב על ידי , 25/12/2015 09:42   בקטגוריות אימון, בלוגיה, החיים הם בית ספר, הקשבה, זמן איכות, חברים/חברות, חפירות, טעם החיים, מערכות יחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-2/1/2016 21:08
 



השבוע שחלף לו מהר


השבוע שעבר חלף כל כך מהר שלא שמתי לב אפילו וכבר נהייה סוף שבוע


הנכדים ישנו אצלנו בשבת האחרונה של חנוכה וזה היה תענוג צרוף


בסוף נשמותק אפילו לא רצה להיפרד. היינו בתל אביב במסעדה (הרברט סמואל, אגב, מצוינת) ובתי פגשה אותנו שם, כי גם בן של בן דוד מאנגליה הגיע ארצה (לכנס רופאים) אז ניצלנו את היום הפנוי כדי להיפגש. בסוף הארוחה בתי קמה לקחת את הילדים הביתה ונשמותק התחיל לבכות שבמקום ללכת הביתה בא לו שניקח חדר במלון....מאיפה באים לו הרעיונות האלה, אלוהים יודע. כנראה ראה מסביב חוף ים, מלונות - זה עשה לו אסוציאציות. 


 


עוד הברקה של נשמותק: חתני ממציא להם כל הזמן שמות חיבה. לפני כמה ימים נשמותק אמר לו "אבא, אני יודע שאתה חושב ש זה שם חיבה, אבל אני חושב שזה שם גנאי. אני מבקש שלא תקרא לי ככה".


הילד בין שלוש וקצת. מאיפה הוא מביא את הדברים האלה? כשחתני שאל אותו אז איך הוא רוצה שיקרא לו, הוא אמר את שמו המלא. כך קוראים לו בגן (בניגוד לגן הקודם שם המציאו לו שם חיבה אחר שכולנו התחברנו אליו). חתני הסכים מיד כמובן, ורק שאל אותו אם את שמות החיבה הישנים עוד אפשר לקרוא לו, ונשמותק הסכים. 


 


מה עוד היה לי השבוע? 


אימון כמובן (שלי, לא של המתאמן שלי. הוא היה בנסיעת עסקים בשבוע שעבר). מנטורינג. 


שוב יצא לי לאמן קצת (אימנו בתורות, כל אחת לקחה על עצמה חלק מהאימון) ושוב זה יצא ממש טוב.


התחלתי לתכנן לעצמי אתר אינטרנט. לא בקטע של לשווק אותו ולקדם אותו אבל בקטע שאם מישהו ישמע עלי או יקבל עלי המלצה, הוא יוכל לחפש בגוגל ולמצוא אותי באתר. 


התחלתי לכתוב כמה דברים...זה עדיין מתבשל לי. כשתהיה לי טיוטה יותר מגובשת אולי אעלה אותה כאן. 


 


היום עשיתי clearway לחברה אחרת מהקורס. הפעם לקראת סדנא שהיא מעבירה מחרתיים. 


בתחילת השיחה היא אמרה שהיא לא בטוחה שהיא זקוקה ל-clearway הזה כי היא די מוכנה וכבר עשתה סדנא כזו כמה פעמים.


אבל בגלל שמספר האנשים הוא גדול יותר והזמן שעומד לרשותה ארוך יותר מאי פעם היא חשבה שאולי בכל זאת...


בסוף השיחה היא אמרה שבאמת זה חידד לה המון דברים, בעיקר לגבי המטרות, התוצאות האפשריות וההוויות שהיא רוצה להיות בהן במהלך הסדנא, אז היא שמחה שעשינו זאת. 


 


שאריות הצינון עדיין נותנים בי (וגם ב-T) אותותיהם אז לא לגמרי חזרתי לפעילות הספורט, אבל בהחלט הבריאות הולכת ומשתפרת. 


אנחנו מצליחים להתמיד גם באכילה הבריאה, ואמנם מה שאני יורדת בגרמים T יורד בקילוגרמים (גברים והמטבוליזם שלהם!!!) אבל שנינו מרגישים עם זה טוב. 


 


הניתוח של T נקבע ל-17/1 ואני מאד מאד מקווה שיילך טוב, שהוא יתאושש ממנו יותר בקלות ויותר במהירות ובעיקר שהוא יצליח: לעצור את היווצרות הדלקות ויעלים את הכאב שפוקד אותו כל יום וכל לילה. 


 


במסגרת הביקורים מחו"ל : בשבת מגיעה בת דודה של T מאנגליה (אבל יש לה דירה משלה במודיעין אז הם לא יתארחו אצלנו, מקווים רק להיפגש איתם כמה שיותר). 


בשני הבא מגיע בן דוד שלי משיקאגו עם בנו בן ה-10 : הם יתארחו אצלנו עד ל-7/1. המטרה: לקרב את הילד למורשת היהודית שלו, לקראת לימודי הבר מצווה המתקרבים (בארה"ב כנראה מתחילים עם זה מוקדם). הילד ממש לא מתחבר ליהדותו (שרשמית באמת איננה - כי האמא שלו לא יהודיה) והוא גם ילד: לא בא לו לבלות את ימי ראשון החופשיים שלו ב-Hebrew School. אבל בן דודי חש שזה חשוב לו, ושהילד יודה לו כשיגדל...


האמא תישאר בשיקגו עם שתי הבנות הקטנות. מקווה ליהנות מהביקור שלהם. מקווה גם שיהיה להם מזג אוויר נורמלי (ברור שאין כאן קור כמו בשיקגו, אבל בכל זאת אם יהיו גשמים וברד זה בהחלט יעיב על הביקור). 


זהו להפעם


שבוע טוב ושמשי חיוך


 

נכתב על ידי , 21/12/2015 10:52   בקטגוריות בריאות, דיאטה, זמן איכות, טעם החיים, משפחה, נכדים  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-24/12/2015 17:38
 



חג יפה כל כך


באמת אין חג שדומה לחנוכה - לדעתי.

יש לו את הכי הרבה שירים 

יש המון ימים שאפשר לחגוג ולא חייבים דווקא בערב מסוים או בכלל.

אין שבתון, ואפשר לעבוד או לנפוש - איך שרוצים (טוב - הורים לילדים חייבים סידור לילדים, אבל בגילאים של נכדיי עדיין יש קייטנה בצהרון).

לא יודעת, באמת באמת אוהבת את חנוכה

כשאנחנו לבד אנחנו לא מקפידים להדליק נרות, וחבל, אבל קפצנו אל בתי ביום שלישי אחרי הצהריים, שיחקנו עם נשמותק וחכמוד, אכלנו כולנו יחד ארוחת ערב כשחתני הגיע הביתה מהעבודה, והדלקנו יחד נרות ושרנו. זה היה ממש ממש כיף.

חייבת לציין שאף אחד משנינו לא טעם סופגניה השנה, מבחינתי זה הישג עצום!

הערב הם אצל המשפחה של חתני, אבל אנחנו מארחים חברים לארוחת ערב ואני שמחה שתהיה לנו כאן עוד הדלקת נרות. 

מבחינת הצינון הבריאות שלי השתפרה, יש שאריות אבל ההרגשה הכללית ממש בסדר, ואני רק צריכה להתחזק עוד קצת לפני שאחזור לספורט. את כל השאר בעצם לא הפסקתי לרגע - עבודות הבית, אימון וכו. לא שכבתי במיטה בשום שלב...

 

T החליט כנראה ללכת על הניתוח, וכרגע נותר להחליט מתי. נראה לנו שכדאי לגמור עם זה כמה שיותר מוקדם - ולהתפלל שזה יעזור. אולי כבר בינואר...

 

ביום ראשון הנכדים אצלי, בתי עובדת ואין להם צהרון.

T עסוק - יש לו תור לרופאה תעסוקתית, חלק מההתנהלות מול חברת הביטוח - סיפור ארוך - וגם קבע עם רואה החשבון....

אחרי זה קבענו גם להיפגש עם בן של בן דוד שלו שמגיע מאנגליה לכנס רופאים בארץ.

הוא הסנונית הראשונה של קרובי משפחה שמגיעים ארצה החודש. נראה לי שנפגוש את בן הדוד עם הנכדים איפשהו ובתי תצטרף כשתחזור מהעבודה...

 

אז המשך חנוכה שמח חיוך

נכתב על ידי , 11/12/2015 11:41   בקטגוריות בריאות, דיאטה, זמן איכות, חגים, חנוכה  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-15/12/2015 20:09
 



  
דפים:  
52,446
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)