לפני כמה חודשים סיפרה לי בתי שהם קבעו עם בייבי סיטר קבועה בכל יום חמישי בערב, כך שיוכלו לצאת קצת להתרענן משגרת השבוע - עבודה/ילדים - לראות סרט, להיפגש עם חברים....
בפועל הם לא ניצלו את זה מספיק.
בפועל חתני כן נפגש עם החברים שלו למשחק הפוקר השבועי בימי חמישי בערב
אבל בתי בדרך כלל עייפה ומעדיפה ללכת לישון מוקדם, ולעיתים רחוקות קובעת להיפגש עם חברות
אני זוכרת את החיים האלה - כל האנרגיות מתועלות לעבודה ולילדים....ולא נשאר כלום לעצמי. הייתי שם. זה לא עשה לי טוב.
לא הייתי רוצה את זה עבורה.
ואז ביום רביעי האחרון החלטנו בספונטניות שהם ישאירו אצלנו את הנכדים ביום ששי, אחרי ארוחת הערב, ויצאו להם לבלות עם חברים.
הם עשו עבודת הכנה לחכמוד, כמובן, שהנה ביום ששי הקרוב הם נשארים לישון אצל סבא וסבתא. כמה כיף יהיה...
לנשמותק עדיין מוקדם להסביר דבר כזה, למרות שרמת ההבנה שלו (וגם הדיבור שלו) ממש מדהימה....
ובאופן כללי, הוא שמח לעשות כל מה שחכמוד עושה. לטוב ולרע.
אז אתמול הם הגיעו, עם תיק ללילה ותיק לבריכה למחרת - ומאד מאד שמחו להישאר אצל סבא וסבתא.
אכלנו ארוחת ערב כולנו יחד: הכנו קציצות מטוגנות, פתיתים, פשטידת תרד עם גבינת עיזים, סלט ומרק שעועית צהובה קר על בסיס חלב, (עם תוספת כרוב חמוץ) - מתכון הונגרי מהבית הטרנסילבני של T, וכמובן אבטיח לקינוח (ואצבעות קינדר לקטנטנים).
אחרי הארוחה הלכו בתי וחתני, ואנחנו המשכנו לשחק עם הנכדים ולהכין אותם לשינה.
כבר בסיפור לפני השינה נשמותק נרדם לו על הספה ו-T לקח אותו למיטה, ודקתיים אחריו הלך לישון גם חכמוד.
הוא קצת פחד, ורצה שאשאיר את דלת החדר שלהם פתוחה...אבל הסברתי לו שאם נשמותק יתעורר ויתחיל להתהלך באמצע הלילה
הוא עלול ליפול במדרגות - אז חייבים לסגור את הדלת. הבטחתי שאנחנו שומעים באינטרקום כל מה שקורה בחדר,
ובכל מקרה שהוא יקרא לנו מייד נגיע.
וכך היה.
תחילה הוא התעורר וביקש לעשות פיפי (כל הכבוד!) ו...לצחצח שיניים (?!). נכון, באמת שכחנו לצחצח להם שיניים לפני השינה....
כל הכבוד לחכמוד!
אחרי כמה שעות (לאחר ש-T ואני כבר נרדמנו) הוא קרא לי לכסות אותו...
ואז מתי שהוא נשמותק בכה מתוך שינה (אני זינקתי אבל כשהגעתי לחדר ראיתי שהוא בכלל לא התעורר מזה)
והיו עוד אי אילו רעשים שגרמו לי לקום ולבדוק שהכול בסדר
כך שלא באמת ישנתי הלילה - אבל זה רגיל כשהם נמצאים. זה לא הם, זו אני. מתוחה מדי, דרוכה מדי. בסוף אולי זה יעבור לי.
בשש ורבע נשמותק התעורר בבכי קל, וכשנכנסתי לחדר חכמוד מיד שאל "כבר בוקר? אפשר להתעורר כבר?" וכשעניתי שכן, שניהם רצו אלי בשמחה והתחלנו את היום.
הם שיחקו להם בחדר שלנו בזמן שהתרחצנו, והחלפנו להם בגדים לקראת הבריכה.
ירדנו לסלון והם אכלו ארוחת בוקר מפוארת ש-T הכין....
ואז נסענו כולנו לבריכה.
השתעשענו אתם בבריכה של הקטנים (היא מוצלת והם יכולים לשחק שם באופן עצמאי, תוך השגחה צמודה כמובן), ועל הדרך זללו גם אבטיח.
בהמשך גם בתי וחתני (שהתעוררו להם בסבבה בתשע בבוקר) הגיעו, עם ג'חנון וביצים ורסק עגבניות....חגיגה.
בשתיים עשרה נישקנו וחיבקנו את כולם לשלום, הלכנו להתקלח והשארנו אותם שם שימשיכו לכייף.
בבית הרבצתי סייסטה של שעה וחצי!
אחלה סופשבוע עם הנכדים 
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
...)