תכננו יום וחצי לתיור באוסקה, ידענו שיש לנו הרבה מה לראות שם.
התכנון היה לצאת על הבוקר מהירושימה, לתפוס את רכבת השינקנסן לאוסקה, לשים את המזוודות במלון - ולהתחיל לטייל.
ארמונות, גנים תלויים, מקדשים.... להמשיך למחרת בבוקר - ואז בשעות אחר הצהריים המוקדמות לתפוס את השינקנסן בחזרה לטוקיו.....כן כן היו לנו הרבה תכנונים באוסקה.
היינו צריכים אולי לנחש שהוטל עלינו נאחס באותו היום, כשלא שמנו לב שעלינו על רכבת שינקנסן "מאספת" שבה ארכה הנסיעה כמעט שלוש שעות במקום שעה וחצי.
אבל בעצם עשינו כבר טעויות כאלה, גדולות מאלה, למשל בנסיעה מטאקאיאמה לקיוטו, ושום אסון לא קרה. כאן לפחות לא הצטרכנו לרדת, להחליף רכבות ולהתרוצץ בין רציפים. פשוט ישבנו במשך שלוש שעות במקום במשך שעה וחצי ברכבת מאד נוחה ....
אלא שהנאחס לא הסתכם בכך. בדרום יפן השתולל באותם ימים טייפון NORU, שבלבל לגמרי את תחזיות מזג האוויר (אף אפליקציה לא ידעה לדווח על כך), והמטיר על אוסקה גשם בלתי צפוי (וגם קצת רוח) ששיבש לנו את כל התכניות.
פה כבר לא היה מדובר בגשם שקט ונעים, שבא והולך לפרקים, ללא רוח - גשם, שאפשר להיות גיבורים ולהמשיך לטייל בו כרגיל.
היה ממש מגעיל בחוץ. קר וגשום ורוח....וזה שיבש את כל התכניות, הוציא לנו את כל החשק, וגם הוריד קצת את מצב הרוח....
בנוסף לכל התברר, שכאשר הזמין T את המלון באוסקה, הם הציגו את המלון כממוקם "ארבע דקות נסיעה ברכבת מתחנת אוסקה JR המרכזית" - a 4-minute train ride from JR Osaka Station !!
זו היתה הטעייה פראית.
בפועל המלון היה באיזה חור!
בכל פעם שרצינו לנסוע מהמרכז למלון ובחזרה, נאלצנו ללכת 6-7 דקות לתחנת רכבת אחת, לנסוע אמנם רק כשלוש דקות באמת, אבל אז ללכת עוד 6-7 דקות ליעד. בגשם שוטף וברוח ובקור.
וליד המלון לא ממש עברו מוניות.
ו-UBER לא פועל באוסקה.
גם ההתנהלות ברכבת עצמה לא היתה מספיק ברורה שם, וגם באוסקה התברכנו בעובר אורח נדיב, שראה אותנו מתווכחים לגבי איך להגיע לרציף הנכון, שאל ליעדנו, לקח אותנו דרך מדרגות ומנהרות לרציף הנכון, הבטיח לנו שכל רכבת שתעצור שם תיקח אותנו לתחנה המבוקשת....קד קידה והלך.
למרות אכזבתנו הרבה, הגינו תכנית פעולה חדשה, שבודקת מה אפשר לראות באוסקה בלי להסתובב בחוץ.
מצאנו שני דברים -
את עולם הספא - ה-Onsen הענק של אוסקה, שמשלב אלמנטים מכל העולם - ספא מערבי, Onsen יפני, בריכה משפחתית שכוללת פארק מים מרהיב.....
ואת האקווריום המרשים של אוסקה.
האקווריום היה באמת מושקע, ברמות שלכל בעל חיים הם בנו בית שמדמה באופן קרוב מאד את סביבתו הטבעית (כולל למשל קור וקרח לפנגווינים הקיסריים של אנטארטיקה וחום וצמחייה טרופית וכדומה). בנוסף, בדומה לאקווריום הנהדר של בוסטון , יש בו חלל עצום בן כמה קומות, בו ניתן לראות סוגים רבים של דגים, כרישים וכולי מכל הקומות ומכל הכיוונים.
והלא אי אפשר בלי קוריוז יפני: הם הרי משוגעים על חותמות היפנים האלה. לא ראיתי מעולם ארץ שבה יש כל כך הרבה חותמות על כל כך הרבה דברים. על קבלות, על כרטיסים, על אישורי הנסיעה ברכבת....
בחנויות הם מוכרים אלבומים שמיועדים לחותמות (כמו שאצלנו יש חוברות למדבקות, או בעבר אלבומים לאיסוף בולים).
באקווריום בכל פינה עומד לו שולחן קטן עם פתקים ו.....חותמות. החותמות מטביעות את דמויות הדגים שמופיעים באותו אזור של האקווריום, וילדים (וגם מבוגרים) נעצרים להחתים לעצמם את הדמויות על הפתקים, ולוקחים איתם הביתה....
האקווריום היה עמוס מאד, וזה כבר בישר לנו על מה שצפוי לנו בספא. זה היה יום שבת.
בספא היו כמה קומות, כל קומה הוקדשה לסגנון אחר. היתה קומת המסעדות כמובן, היתה קומת המשפחות - שם היו בריכות ופארק שעשועים וגם חטיפים ומזון מהיר.....
והיתה קומת הספא היפני, וקומת הספא האירופאי.
לכאורה מבחר.
בפועל - הספא היפני נועד רק לגברים, והאירופאי רק לנשים. בחירה לא היתה שם.
שוב הופרדנו, שוב העירום הזה שכבר התחלתי להתרגל אליו....אלא שהפעם היה הספא מפוצץ באנשים.
כל כך מפוצץ, שכאשר נפגשנו בקומת המשפחות כדי לבלות מעט ביחד, היו כל כך הרבה משפחות, אנשים, ילדים....שממש לא היה לנו היכן להיכנס למים.
כל כך מפוצץ, שגם לאחר שהלכנו איש אישה לקומתו/ה: בקושי היה מקום במתקני הטבילה השונים מרוב שבנות/נשים תפסו את כל השטח, התיישבו, התנחלו ממש..... ולא יצאו!
מגוון הבריכות והמתקנים היה עצום. לו היה זה יום רגיל באמצע השבוע הייתי חוגגת שם.
אמבטיות ובריכות ומפלים בכל הגדלים, התפאורות והעיצובים ובמגוון מרשים של טמפרטורות.
במציאות: זו היתה חוויה מיותרת לחלוטין, מבחינתי.
התלבטתי אם להיכנס לעיסוי (בתשלום נוסף כמובן) ופשוט לא בא לי.
אחר כך אמרו לי שעיסוי ביפן שונה לגמרי מכל מה שאני מכירה, ואולי באמת הפסדתי חוויה בלתי נשכחת.
בסוף מצאתי אזור של כורסאות עיסוי (כמו ההיא שהתנחלתי בה בטוקיו בבנין פאנאסוניק ברובע האלקטרוניקה HAKIHABARA), ולאחר שהתקלחתי (בישיבה כמובן, כנהוג ב-Onsen-ים) והתלבשתי, נרגעתי וטופלתי באחת מהן במשך רבע שעה שלמה (בתשלום כמובן).
אכלנו צהריים בקומת האוכל - סביר אבל שום דבר מיוחד - ושמנו פעמינו למלון.
לשם החוויה, הזמין T באוסקה מלון "למבוגרים בלבד" - מלון שנועד לסקס ודיסקרטיות.
בהתחלה חשבנו שזהו רק מלון לבוגדים/בוגדות, לגברים עם נערות ליווי, ל.....אבל חקרנו קצת והבנו, שביפן - עם קירות הנייר הדקים, שחלקם מהווים גם דלתות הזזה (ללא בידוד או מנעול) - ולעיתים משפחות מורחבות שלמות שחיות יחד בבית אחד - מאד מאד קשה גם לזוגות נשואים לקיים יחסי מין.
מלונות ה"מבוגרים בלבד" (rabu hotelu = מלון אהבה) מאד נפוצים ומקובלים.
הדיסקרטיות היא בחשיבות עליונה, הכניסה היא צדדית ונסתרת, הקבלה לא מאויישת (פקיד מגיע רק אם מצלצלים במיוחד עבורו) וכל הצ'ק אין וצ'ק אאוט יכולים להתבצע אוטומטית, בלי צורך בשום תקשורת עם צוות המלון.
אין חדר אוכל במלון, ומי שמזמין ארוחה מקבל אותה לחדר דרך אשנב מיוחד, בלי שנותן השירות רואה את האורח או את החדר.
החדר עצמו מרווח מאד מאד יחסית לסטנדרטים היפניים, ומאובזר בכל מה שנראה ליפנים, שנדרש במלון אהבה.
מבחינתי השוס דווקא הופיע בצורת כורסת העיסוי האולטימטיבית - בה בילינו גם T וגם אני (כל אחד לחוד!) שעות ארוכות (טוב, לא באמת - אבל דקות ארוכות מאד)
בנוסף לכורסא השמיימית היתה בחדר מיטה מרווחת (במושגים יפנים), עם מסאז'ר למראשותיה (החלטנו שזה היה מסאז'ר ולא ויברטור...אבל אין לדעת איך אנשים בוחרים להשתמש בזה).
מערכת אודיו / וידאו, וכמובן שאי אפשר בלי קריוקי (שגם לו היינו רוצים להפעיל אותו, הכל היה ממילא ביפנית)
ג'קוזי בחדר האמבטיה, וגם שם מערכת שמע ווידאו...
מגוון עצום של סבונים, שמנים, קרמים, וגם מייבשי/מעצבי שיער מגוונים ומשוכללים....
מכונה לרכישת אביזרי סקס ומשחקי תפקידים שונים - בגדים ושמנים ואביזרים נוספים - לא ממש חקרנו לעומק....
מכונת כרטיסים לטלוויזיה לפורנו כמובן, בתוך החדר...
מיני בר.....
בהחלט סוג אחר לגמרי של מלון ממה שאי פעם הכרנו.
לאחר שטבלנו בג'קוזי והתפנקנו בכורסת העיסוי, ממש לא התחשק לנו לעשות שוב את המסלול המייגע עד לתחנת הרכבת כדי לנסוע למרכז אוסקה לארוחת הערב.
הסתובבנו לנו ברגל בסביבות המלון, מקום די שומם וריק מאנשים - מצאנו סניף של מוס בורגר, שהתברר כלא רע בכלל....ובכך חתמנו את ביקורנו המוזר באוסקה.
הזמנת ארוחת הבוקר היתה גם היא מוזרה - מבחר הפריטים בארוחת בוקר "מערבית" היה מצומצם מאד, ולא ניתן היה - למשל - להזמין גם קפה וגם שתייה קרה.
כשהגיעה הארוחה בבוקר (דרך האשנב הדיסקרטי), היא נראתה כמו שצריך אבל הטעם.....היה נורא.
דוגמא: ביצת "עין" שהוכנה ....יום קודם, כנראה, והוצאה הרגע מהמקרר......
אפשר לומר שבאופן כללי אין ליפנים מושג כיצד להכין ארוחת בוקר מערבית. היו אולי שני מלונות שבהם ממש נהנינו מארוחת הבוקר. זה כאילו הם ידעו איך זה צריך להיראות, אבל בלי כל יכולת להבין את הטעם, את המרקם ואת הטמפרטורה הנדרשים.
כך חווינו / לא חווינו את אוסקה, ואני מוצאת את עצמי מקווה שייצא לנו לחזור לשם יום אחד לעשות תיקון...........
וגם כאן
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
