נניח שאכפת לכם, (ודאי שאכפת לכם! הרי אני סלב וכולם מתים לדעת מה קורה בחיי המעניינים! ומתים להיות כמוני ולדעת עלי כמה שיותר וכמה שיותר מהר! אז לא אלאה אתכם בפרטים...),
החרם הזה, והסיבה שאני קורא לבלייז "בלייזוש" בכלל, וכל השנה המטורפת הזאת שנחתה עלי בלי שום אזהרה, הכל קרה לגמרי בטעות.
או אולי בכוונה, אבל זאת היתה כוונה זדונית של מישהו אחר, לא הכי חכם וכן הכי מטורלל. קוראים לו דמבלדור הדפוק קישקושים בלבוש קוקו שפיץ, או בקיצור: דמבלדור, המנהל הדפוק של הבצפר האיום ונורא אבל הרע במיעוטו שאני לומד בו (הוגוורטס, הטירה וכל הרע).
זוכרים את המכתב המפוקפק שקיבלנו יחד עם רשימת הציוד לשנת הלימודים? זה על שנפתחת מקהלה לבצפר וכל זה? אז המנהל המשועמם שלנו מנהל גם את המקהלה. הוא גם משורר וכל דבר רע שיש בעולם. והוא גם קורא לבלייז "בלייזוש", לכן אני קורא לו "בלייזוש" בכל פעם שאני רוצה לעצבן אותו - זה בעצם רפרנס ליחס של המנהל ההומו שלנו אליו, וזה מחרפן אותו.
בהתחלה ממש לא הבנו מה הרעיון של המקהלה הזאת. כולם יודעים שהמנהל שלנו פסיכי הומו פדופיל, אבל חשבנו שהוא מסתפק בלהסתגר עם פוטר שעות נוספות בחדר שלו. אז פנסי הציעה שהמקהלה נפתחה רק לבנים כי פוטר כבר לא מספק את דמבלדור הדפוק והוא החליט לפתוח הארם (הרמון בלעז). אני אמרתי שהיא אומרת את זה סתם כי היא מקנאה על זה שלא קיבלו אותה למקהלה, כי היא לא שרה מהמם ומושלם כל כך כמוני, ובכלל היא ממש לא בלונדינית כמוני. וגם אבא שלה הוא לא לוציוס מאלפוי האגדי, כמובן, אבל אני נמנע מלהזכיר את אבא שלי, גם כשזה ממש קשור, כי בלייז ממש שונא את זה. אז למרות שהיא בטח מקנאה בי על זה שאבא שלה הוא לא לוציוס מאלפוי האגדי, לא אמרתי את זה.
אבל האמת כשבאנו לחזרה הראשונה של המקהלה היו שם רק בנים.
(היינו מוכרחים לבוא, כי הכריחו אותנו וכי עם כל כמה שלהיות חלק מההארם של דמבלדור הדפוק עשה לי להקיא שלוש פעמים בחמש שעות בממוצע (פנסי ספרה וחישבה), זאת תהיה ממש השפלה להפסיד שוב לגריפינדור בגביע הבתים. ברור שאנחנו יותר טובים מהם, כולם יודעים את זה, פשוט דמבלדור הזה בכל פעם ממציא סיבות ביום האחרון ללימודים לתת להם הרבה נקודות, וכולם יודעים שזה באמת רק בגלל היחסים המיוחדים שלו עם פוטר. אז, בקיצור, באנו כדי שלא יורידו לנו נקודות. וראינו שגם ההפלפאפים והרייבנקלואים באו, כנראה בגלל זה, ולראשונה בחיי חשתי סימפטיה קלה ללא-גריפינדורים-באשר-הם, אפילו אם הם רייבנקלואים פלוצים והפלפאפים איטיים.)
ניסיתי לנחם את בלייזוש בזה שגם פוטר היה שם, כי פוטר הוא הפייבוריט של דמבלדור הדפוק אז אולי הוא יוותר עלינו או משהו כזה... אולי באמת הייתי מצליח לעודד מישהו אם רק המנהל לא היה מחלק לנו באותו הרגע את השיר שהוא חיבר.
כמובן שזאת היתה מקהלה "ממש מקצועית", והמנהל דרש מאיתנו לשיר את המילים המזעזעות שלו כל אחד במנגינה האהובה עליו. הוא היה ממש מרוצה מזה ואמר שנופיע עם זה בליל כל הקדושים, כי הוא בטוח שנשרה אימה רבה על כולם, וממש רציתי לבכות כי הורים שלי מארגנים מסיבה ממש קשוחה ואפלה ושווה בליל כל הקדושים וזה אבסורדי שהשפוטים שלי יהיו שם ואני לא! (הם לא קיבלו זימון למקהלה. חשבתי שזה כי הם לא יודעים לשיר, אבל פנסי הצליחה לשכנע אותי שזה כי הם חזקים יותר מדמבלדור הדפוק, פיזית.)
ואז דמבלדור הדפוק היה צריך ללכת לאיזה משהו סודי דחוף כלשהו (כן, בטח! כולם יודעים שאין לו חיים והוא רק מבשל דברים מגעילים וכותב שירים מזעזעים כל היום!) ונשארנו רק התלמידים. בלייז אמר שהוא לא מוכן לשיר את השירים ההומואים האלה בשום אופן, בטח שלא מול כל הבצפר, והוא מציע שנכתוב משהו אחר ונשיר את זה במקום, נארגן למנהל "הפתעה" ונשיר משהו שכן יכבד אותנו. הוא אמר שאפילו לא צריך לעשות על זה חזרות כי נשיר מהדפים כל אחד במנגינה שבא לו אז גם אם אין לאף אחד זמן לעבוד על זה אין מה לדאוג.
אז פוטר הפלוץ הזה אמר: "אני תמיד אהיה בצד של פרופסור דמבלדור ואעשה כל מה שהוא יגיד!!!" והלך משם בהפגנתיות (טריקות דלת וכאלה).
איכס!
"לא האמנתי שהוא יודה בזה..." זה כל מה שאמרתי.
"אבל איך הם עושים את זה על הצד?" מרכוס פלינט שאל.
"לא יודע, לא רוצה לדעת." אני אמרתי.
כל הסלית'רינים צחקו וכל השאר הסתכלו עלינו עקום, כאילו שהם לא מכירים ביחסים המיוחדים של פוטר והמנהל.
אז בלייז החצוף הזה השתיק אותי לפני שאני אספיק להסביר להם, ואני לא אשם שכל הגריפינדורים כבר הלכו כי הם גם ככה שפוטים של פוטר. חלק מהרייבנקלואים הסכימו לשתף פעולה אבל אני לא בוטח בהם, הם בטח ימציאו מילים משלהם ויהרסו הכל. ההפלפאפים לא ממש הבינו מה בלייז הציע בכלל וקבעו להתאמן ביניהם על לחן אחיד. מפגרים.
הרייבנקלואים האלה הסתודדו ביניהם, וההפלפאפים האלה חייכו את החיוך המטומטמים שלהם ונפרדו מכולנו בידידות והלכו לדרכם, והרייבנקלואים ציחקקו צחקוקים זדוניים, ואני קיללתי את הרייבנקלואים האלה שכבר עלו לי על העצבים (לא משהו קשה, סתם שלפוחיות במיתרי הקול וכאלה).
ברור שלא הייתי עושה את זה אם היה שם מישהו שיכול להוריד לנו על זה נקודות!
וכמובן שלא היה אף אחד שיעיד על מה שקרה - הסלית'רינים לא רוצים שיורידו לנו נקודות, והרייבנקלואים לא יכלו להלשין בגלל מה שעשיתי להם במיתרי הקול. אם הם ינסו לדבר כל הגרון שלהם יתמלא מוגלה וזה מגעיל. זאת קללה שאני פיתחתי, למרות שזה מזכיר משהו שדודה בלה לימדה אותי פעם. בסך הכל קצת שידרגתי.
בקיצור, אני סלית'רינים למופת! ככה עושים דברים! צריך להיות בעלי תושיה! וטהורי דם! אני מושלם! והבן של לוציוס מאלפוי!
אבל בלייזוש הדפוק הזה ממש כעס עלי, כאילו שהוא באמת רוצה לשתף פעולה עם הטיפוסים המפוקפקים האלה. אני ממש לא מבין אותו.
ניסיתי להחזיר אותו לסירה שלי וקראתי לו "בלייזוש" וזה רק הרגיז אותו עוד יותר. הוא אמר שהוא יעבוד על המילים החדשות לבד, ומאז הוא לא מדבר איתי בכלל. פנסי אמרה לי שזה בכלל לא קשור, ותמיד בלייז לא אהב את החפירות שלי ואת זה שאני מדבר על אבא שלי כל הזמן, אבל אני יודע שזה לא נכון. פעם לא היתה לו בעיה שאני אדבר אליו כל עוד הוא לא שומע, או אם הפה שלי מלא במדוזה מפרפרת למוות.
אני חושב שפנסי ניסתה לנחם אותי או להיות נחמדה במין דרך מוזרה של בנות, שזה מגעיל ברמה הפלפאפית כמעט. אמרתי לה את זה והיא ממש נעלבה.
"האמת שאני נהנית לדבר איתך רק כי היציאות ההזויות שלך ממש משעשעות אותי, אבל אתה מגוחך כל כך שאף פעם לא יכולתי לקחת אותך ברצינות!" ככה היא אמרה לי, והיה לי ברור שהיא לא מתכוונת לזה והיא מתה עלי כמו כל שאר העולם וסתם מנסה להעליב אותי בחזרה, אז אמרתי לה:
"כן, בטח! ברור שאת לא מתכוונת לזה ואת מתה עלי כמו כל שאר העולם וסתם מנסה להעליב אותי בחזרה!"
והיא אמרה: "לא, אני לא! אני כן מחבבת אותך בתור דבר משעשע, אני לא מתה עליך כמו שאתה חושב שאתה! ואם לא תפסיק לרדת עלי אולי אני אפסיק לחבב אותך בכלל!" שכל כך שקוף שזה שקר, שאמרתי לה:
"זה כל כך שקוף שזה שקר!"
והיא אמרה לי: "אתה מפגר!" ומאז גם היא לא מדברת איתי. וזהו. יש את החברים בנבחרת הקווידיץ' המהממת שלי, אבל הם די מזכירים לי את השפוטים שליב איך שהם מתייחסים אלי. כאילו, הם באמת סוגדים לי עד כדי כך. אז חוץ מאנשים שסוגדים לי עד כדי כך אין לי אף חבר נורמלי בהוגוורטס עכשיו. זה לא מפריע לי כי אני עדיין יכול להגיד פניני חכמה כאלה והרבה אנשים סביבי צוחקים מהשנינויות שלי, אבל אני לא בטוח עד כמה הם באמת מעריכים את דברי הגאונות האלה או שהם צוחקים סתם כי הם סוגדים לי סגידה עיוורת.
וזה החרם שבלייזוש ארגן לי.
ואגב, עם כל כמה שאני מעריך את השנות-טובות שלכם, אז קודם כל אני בכלל לא חוגג את ראש השנה שלכם, ואחר כך נדמה לי שאתם סוגדים לי בצורה שטחית ומטומטמת כזאת כמו שאר העולם וזה מטריד.
חוץ מזה, שעכשיו שכתבתי את זה שמתי לב שמרכוס פלינט כן במקהלה, והוא עוד יותר חזק-פיזית מהשפוטים שלי, אז פנסי ממש טועה ודמבלדור בכלל לא רצה להקים הארם!
אין לי מושג מה הוא כן מנסה לעשות, אבל הארם זה לא.
ואם אתם תוהים איך אני מעדכן מהוגוורטס, אז חדר הנחיצות, דהה?! מסתבר שיש גישה לרשת SnapeFamily גם מהוגוורטס.