אחרי שבוע ש-ל-ם בלי מכון סוף סוף הזזתי את עצמי והלכתי לשם!

היה פשוט מדהיםםםםםםםם!!!!!!! כבר הספקתי לשכוח את התחושה המדהימה הזו של לרוץ על הליכון ולהרים משקולות ולהרגיש את האנדרנלין

האמת שעשיתי את זה בגלל הדיכאון, קמתי היום בבוקר ברוח קרב "מחר בית ספר" זה המשפט הראשון שיצא לי מהפה היום והוא היה בנימה מבוהלת

כפי שאתם יודעים אני לא מחכה למחר.. בכלל לאא!!

בכל מקרה, כמו שציפתי המכון כושר גרם לי להרגיש מדהים (בקרוב המנוי שלי נגמר, מקווה שלהורים תהיה האופציה הכלכלית לחדש לי אותו לקראת החורף.. אימוני חורף זה נראה לי משו קטלני ולצערי בחיים לא יצא לי להתנסות בזה)

הלכתי ורצתי על הליכון 5 קילומטר ועשיתי אימון אנארובי שאין לי כוח לפרט אותו

הייתי בטוחה שאני יירד במסת שריר בגלל ההזנחה שלי בקשר לספורט אבל זה לא קרה לשמחתי ! :)

כרגע מבחינת האוכל אני עומדת על 550 קלוריות

ויש לי כוונה לא לעבור את ה-700 כי אני לא רוצה בטן נפוחה מחר (לפחות זה)

ושאלה שלא מפסיקה להטריד אותי.. החזרה ללימודים תצליח לגרום לי לאכול פחות? תפחית את המחשבה על אוכל? תגרום למשקל לרדת מהר יותר?

כנראה שמחר אני יגלה .. :\

המשך יום מוצלח לכולם♥

*עדכון*

אכלתי בסוף קצת פחות מ-800 קלוריות

אמנם הצבתי לעצמי 700 קלוריות אבל עדיף שלא אשאר רעבה כי זה מתכון לבולמוס ואין לי כוח להתמודד עם זה