אחרי שביליתי את שני ימי שישי ה-13 לבד, החלטתי שדי!!! צריכה למצוא בן.ת זוג עד שישי ה-13 הבא!!!!
הקטע גם זה שאני לא רוצה אף אחד.ת נכון לרגע הספציפי הזה, למרות שיש מישהו אבל אולי אני סתם מתכחשת ואולי זה סתם כי כולן רוצות אותו,
אבל זה מה שהופך את הרצון להיות עם מישהו.י לעוד יותר מתסכל - הידיעה שזה סתם הרצון שיהיה שם מישהו, לא הרצון להיות עם מישהו ספציפי שהופך ללגיטימי.
שונאת את התקופות שאני לא רוצה אף אחד.ת
זה מרגיש נורא בודד, כאילו מאסתי בעולם הרומנטיקה כי לא מצאתי שידוך עד לגיל 15 המופלג (כמה מופלג... כל חברותיי הרי התחתנו כבר, אז התלונות שלי ממש לגיטימיות, אתם מבינים)
אני בתקופה טובה בסך הכל, מוגשת על 95 למתמטיקה והחיים במגמת מוזיקה מעולם לא היו טובים יותר
והייתי מספרת לכם.ן על כל זה אם רק היה לי את הרצון לכך
המחשבה שיש לי מוטיבציה לכתוב פוסטים רק כשאני מרגישה בודדה וריקנית לא מעודדת אותי במיוחד
אבל בסה"כ אני במגמת עלייה, הציונים לרוב לא יורדים מתחת ל-90 ורוב המורים לא שמים לב כשאני לא מכינה שיעורי בית
שזה נחמד
ואני מצליחה להיות נחמדה לאנשים ולהרחיב את מעגל החברים שלי, אפשר להגיד
טוב
לפחות אחת האידיוטיות שלי חזרה מלונדון והביאה עימה שטויות במיוחד בשבילי
וישנתי הרבה הלילה
אז זה טוב
-עריכה-
אה כן, ושכחתי לציין. יום אחרי יום העצמאות יצאתי מהארון בפני בן דוד שלי, הייתה לנו שיחה שלמה על זה וזה גרם לי להרגיש הרבה יותר בטוחה בעצמי ובמקום שלי במשפחה. אז גם זה נחמד.