פגשתי אותה היום.
אחרי כל הסיבוכים עם זה שניפגש רק שתינו פגשתי אותה היום והיא אפילו לא אמרה לי היי.
והייתי עם פטוניה ושייקה וולאד וזה שימח אותי אבל זו הייתה רק הסחת דעת
ואז כשהן הלכו פשוט התיישבתי ובהיתי באוויר.
וחברות שלי כעסו שאני מדוכאת ואז אמרתי שאני לא
אבל שאני בעצם כן
אבל
ואז היא הייתה צריכה ללכת
ואז כולם אמרו לה ביי
ואז אמרתי בקל שהתקרב ללחישה
"ביי אלי"
והלכתי
ולא הייתי בטוחה אם היא שמעה את זה בכלל
ואז היא אמרה, מתלוננת, "ענבל, מה זה?"
אז באתי אליה
וחיבקתי אותה
ואמרתי לה שאני צריכה לדבר איתה
ורצתי חזרה אליהם, שכבר התקדמו לכיוון התחנה
וחשבתי
שאם כבר ריצה
אז לא נהיה מדוכאים
ונשמח
ואז יובלי אמרה, "אה, אז עכשיו קיבלת חיבוק ואת שמחה"
ואמרתי, "אולי"
ואז, "לא, בעצם זה לא קשור"
והיא אמרה, "לא, את שמחה בגלל חיבוק".
ואז חשבתי הרבה
ואז כבר לא הייתי שמחה בגלל החיבוק
כי זה כולה חיבוק
וכולם קיבלו חיבוק
וזה לא הופך אותי למיוחדת
ואז הייתי מדוכאת ואז ישבנו לפיצה
וחצי מהזמן בהיתי באוויר ואז בחצי השני החלטתי שלא
אז שמחתי
אבל רק בכאילו
ובדרך חזרה דיברתי עם מישהי שהכרתי רק במפגש אבל הייתה נחמדה
ואז חזרתי
ואז לא הסכימו למקס להיפגש איתי
אז לא עשיתי כלום בעצם
ואז הווצאפ החליט למחוק לי את כל ההודעות מהיום
ולהפסיק לתקשר עם העולם
אז מחקתי המון הודעות ואז מחקתי את הווצאפ ועכשיו אני מורידה מחדש
ואני לא יודעת מה לחשוב
כי מצד אחד
אני כועסת עליה
אני כועסת שאני לא חשובה לה מספיק כדי להשתדל ולפגוש אותי
אבל אולי זו רק אני
ואולי זה ילדותי
ואולי היא תכעס כשהיא תדע את זה
אבל מצד שני
אני פשוט לא יודעת
אני לא יודעת מה לחשוב
כי לכמה רגעים
החיבוק ההוא כן עשה אותי מאושרת
ואני לא יודעת
ואני צריכה עוד אחד כזה
אבל אין לי מושג מתי אני אקבל אותו
אם בכלל
ואני כל כך אוהבת אותה וזה כל כך מדכא אותי וזה כל כך לא הוגן
והכי גרוע זה שאין לי עם מי לדבר על זה
כי
כי אין לה זמן לדבר איתי
וחוץ ממנה
מי כבר יקשיב?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Different~