מהים, במעלה ההר, אל תוך הסלון, משם למסדרון וישר לחדר שלי. עם האבק של כל חיפהT.Tואמא הכריחה אותי ללטאטא. דבר שהיה משעשע למדי. היא נעמדה בכניסה לחדר שלי עם מטאטא ויאה ולא נתנה לי לצאת עד שסיימתי. זה נשמע פחות מצחיק משזה היה. לטאטא אצלי זה חסר פואנטה.עוד 10 דקות הכל יהיה מלא אבק שוב.
לא משנה.
שבוע שלם באילת ואצל סבתא הביא אותי להמון מסקנות.. אבל מרגיש לי מיותר לחלוק את רובן.. זה פשוט מרגיש טיפשי. אז הנה תמצות:
1. הדבר הנורא ביותר ביותר ביום כיפור- כשמשהו סוגר בטעות את האור בשירותים וכולם צריכים לעשות פיפי בחושך. זה ללא ספק מנצח את עניין הצום וכאלה, מה שהלך לא רע בכלל.
2. איבדתי ג'ינס בערב ראש השנה. הוא לא אצל סבתא. הוא לא אצל אף אחד. אמא נכנסת לפאניקה קלה מהולה בדיכאון כי אני קשה בקניית בגדים. לאחר שבוע מאז שגילינו שהוא נעלם בעודנו אורזים לאילת (לקח לנו שבועיים מאז ראש השנה להבין שהוא נעדר בכלל. אני בהחלט לא צריכה ילדים. אני מדמיינת את עצמי בעתיד: "היי, מחלקת נעדרים? יופי. אני חושבת ש.... ו.. פתאום גיליתי שחסר לי ילד. לא אני לא יודעת מתי ראיתי אותו לאחרונה. הדבר האחרון שאני זוכרת זה שאתמול בצהריים אכלתי מרק.. אבל גם שם הוא לא היה.." פשוט עצוב), וכמובן שהתקשרתי לכל בת דודה וחקרתי את הארונות של סבתא כדי לגלות שהוא לא שם, אני מגלה שהוא חיכה לי מתחת לדובי. קורה.
3. ערסים זה זוועת עולם. בילינו לנו 4 ימים במלון, בכיף. כולם שקטים כאלה. מנומסים.. אומרים תודה וסליחה... מרימים מהרצפה אם נפל להם.. כמונו פלוס מינוס. אנחנו נחשבנו רועשים כי יש לי אחות בת חצי שנה שבוכה לא מעט... ואז!! ~ברקים ורעמים מתלווים למוזיקה דרמטית~ המחזור שהיינו אמורים לעזוב איתו ושבילינו איתו חופשה נהדרת בבריכה נקייה כי כולם נכנסו עם שיער אסוף ונטולי פלסטרים, עזב. ואנחנו נשארנו לעוד יומיים רועשים במיוחד. ערסים ופרחות בכל מקום. שיערות בבריכה.. מחליקים מארטיקים אומללים שנפלו וננטשו בלובי וכמובן נמסו לשלוליות ססגוניות במיוחד. תור אינסופי כדי לקבל כוס קפה. ילדים קטנים שלוקחים לי כפות הגשה בחדר אוכל מהידיים.. בקיצור..פחות טוב.
4. התחדשתי באוזניות מושלמות ~ריר~
5. מצאתי את עצמי שותה 3 כוסות קפה ביום בממוצע. בבוקר (לפעמים שתיתי אפילו 2), אחר הצהריים ובלילה משהו כמו שעה אחרי ארוחת ערב. מעולם לא היה בי כ"כ הרבה קפאין. אתמול כשעצרנו אצת סבתא בדרך חזרה ישנתי בערך 14 שעות כי שתיתי קפה. משו נוראי.
6. הייתי חולה כמו אנלאיודעת מה אתמול ושלשום. ועכשיו אני בריאה כמו שור. גוף פלאי יש לבני האדם.
היה לי דף דיכאוני במיוחד שכתבתי כדי להעתיק לפה. אבל למה? מיותר. מיותר ללא ספק.
הנורא מכול קרה- הפלאפון שלי מסרב לפתוח אפליקציות.
טוב. אני אעזוב אותכם פה כי הפעם אין לי משהו עמוק לומר (היה לי את הדף הדיכאוני אבל עזבו) ואני אלך לשתות קפה.
LOVE YOU
כינוי:
Rabbit Hearted Girl
בבלוג זה
בכל הבלוגים
