חזרתי מסרט עם חברה, היה נחמד,ראינו "זק ומירי עושים פורנו" הסרט היה חמוד,
מחר אני חוזרת הביתה,
בעיקרון אני מאמינה שנהניתי בשבוע וחצי האלה שאני שוהה אצלה,גם כי לא ראיתי אותה לפחות מאה שנה, טוב..לא מאה שנה, אבל אני באמת לא זוכרת מתי היתה הפעם האחרונה שבאמת בילינו יחד. וגם כי זה היה התרחקות,
גם כי הכרתי בינה לבין נטע,דבר שרציתי לעשות כבר מזמן,גם כי ראיתי את אדיר, שגם את זה לא עשיתי הרבה זמן
גם פגשתי את יאיר,את זה באמת תמיד רציתי לעשות ואף פעם לא יצא.
וגם קיבלתי שיחה שהיתה לי קצת מוזרה אבל טובה, עוד מעגל שנסגר,אומנם לא באמת ידעתי כמה זה חיוני כי השארתי את זה מאחוריי, אבל ברגע שזה באמת נסגר הבנתי שגם שם היה לי חור שרציתי לסתום.
אני מניחה שהדברים היחידים שקצת הרסו לי היו אותה שיחה עם בן, דבר שעם כל הקושי אני מנסה גם לאטום,מכריחה את עצמי להשאיר אותו מאחורי כמו שהוא כבר השאיר אותי. והדבר השני..אני מניחה שבקשר לזה אין לי באמת מה לעשות, נתקלתי באדם שלא רציתי לראות, החבר לשעבר של אותה חברה, אדם שראיתי פעם כידיד,
שניסיתי לייעץ לו כשהוא כשהוא ביקש עצה, שהקשבתי לו כשהיה צריך את ההקשבה הזו,בשביל לגלות בשלב מאוחר יותר שמה שיש לו אליי זה בעיקר מילים מלאות בשליליות, ואפילו אותן לא היה לו את האומץ לומר לי בפנים, רק לפזר לי אותן מאחורי הגב.
הוא פנה אליי הערב,בחיוך וקול חברי,
מדברים על צביעות..
כבר החלטתי כששמעתי על כל שנאמר שהוא לא מעניין אותי יותר.
אבל האמת היא שזה עדיין מרגיז אותי כל פעם מחדש.
לא אוהבת נמושות.
מה שכן, נשרוד,
נטע..
אני אקנה לך אוקסיוכריס לגיוס.
כי לכל מכסה יש סיר! לכל כפפה יש יד!
לכל חזיה יש כתיפיה! אפילו שתיים!!
ואל תשכחי לעולם..
תמיד יש לך מקום בהסעה :)
מחר הביתה, יום ראשון אני חוזרת לריצות ובלאגן, ואחרי זה לנטישה של נטע..
טוב, לא נטישה, סתם גיוס, אבל עדיין,כשמתרגלים לבלות כמעט כל יום יומיים בחברת האדם הזה ורגילים באמת לתקשר איתו על בסיס יומיומי זה קצת מקשה על העניין,
אני לא אוכל להציק לה יותר! :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
