| 11/2008
נסיכה של אף אחד.
אתה, אתה שלא קורא פה וגם אף פעם לא תקרא,
המילים שלי לא יגיעו אליך.
אהבה שלי:
אני שונאת אותך.
אני שונאת אותך על ששברת ככה את כל המחסומים שלי וגרמת לי לאהוב ככה, לאהוב בצורה שאסרתי על עצמי לחוות שוב.
הייתי בסדר לפניך, עמדתי יציבה בראש מורם. עמדתי בטוחה בתוך הידיעה שאין לי תלות באף אחד, שאני לא צריכה אף אחד כי זו אני שעומדת על הרגליים האלה, זו אני שתמיד נחתה עליהן ולא משנה מה היה גובה הנפילה. לא מוגנת, אבל בטוחה.
ואז אתה באת..סחפת אותי לתוך מציאות אחרת, הזכרת לי הרגשה נשכחת, גרמת לי לסמוך עליך, להרגיש מוגנת בתוך החיבוק האוהב הזה שתמיד ידעתי שאני אמצא אצלך,גרמת לי להסתמך עליך, אמרת לי שאתה כאן להישאר. מכרת לי מילה ועוד מילה ואני קניתי אותן בלי לחשוב על המחיר,נתתי לעצמי להתאהב בך, נתתי לעצמי להתאהב. דבר שנמנעתי ממנו כ"כ הרבה זמן, ולא מתוך פחד, אלא רק מתוך הידיעה שכשאני מאוהבת אני נותנת את כל מה שיש בי,את כל מה שמותר ואת כל מה שאסור. הכל כולל הכל. ואם זה יגמר מתישהו, אני אתמוטט כמו אז, אני אשבר שוב ולא אוכל לאסוף את השברים האלה אף פעם.ואז אני יוותר על אהבה עתידית, מה שלא הייתי רוצה לעשות כי אני אוהבת לאהוב, וכמו כל אדם אנושי אני גם אוהבת שאוהבים אותי חזרה.
עשיתי דברים שפגעו בך, עשיתי דברים שפגעו בנו, לא מתוך כוונה רעה, פשוט מתוך שיקול לא נכון,ולפעמים שיקולים שהיו נכונים בצורה שאתה סירבת לראות.
הכאבת לי, אתה עדיין מכאיב לי. כל פעם שאני מדברת איתך ואני מרגישה קטנה ולא משמעותית, כל פעם שאני תוהה אם איכפת לך בכלל,כל פעם שאני חושבת על זה שעכשיו לכל בחורה מותר לגעת בך, לנשק אותך, להפוך אותך לשלה. כשאני בכלל נשארת שלך..
הולכת להיות לנו ילדה מדהימה בעוד חודשיים וקצת, היא כן מעניינת אותך? אני יודעת שאתה אוהב אותה כבר עכשיו.
אני יודעת שאתה רוצה לתת לה עולם כשהיא תיוולד, אבל כרגע.. איכפת לך ממנה? איך היא מתפתחת? איכפת לך איך היא בועטת בלילה?! אם כן.. למה אני צריכה לרדוף אחריך שתהיה מעורב? למה אני צריכה למשוך אותך למקום שבו אולי תראה סימן כלשהו לרגש?!
אני שונאת אותך.
אני שונאת אותך על זה שאף פעם לא שאלת אותי אם מותר לך לקחת לי ככה את הלב.
להפוך לי את החיים מקצה לקצה, להפוך את החיים שלי לחיים שלנו,ואז להחליט שהנסיבות והאירועים גוברים על האהבה הזו שכביכול הרגשת.
"בשביל שאהבה תמשיך לחיות צריך לשמור עליה"
אולי לא שמרתי עליה, אבל שוב עולה אותה שאלה ישנה..
לאן הולכת האהבה כשנגמר?
לאן אני יכולה לשלוח את האהבה שלי?
אני נרמסת תחתיך, אני נרמסת תחת עצמי.
אני קומלת ואני אפילו לא יכולה לצעוק לך לעזרה,
באמת שהייתי רוצה עזרה.
אם רק היית מקשיב...
אם רק היית יודע...
אני שונאת אותך אהבה שלי.
את העיניים הנוצצות שלך, את החיוך הממזרי שלך, את החיבוק המגונן שלך,את המגע העדין הזה שמעביר בי צמרמורות קטנות.
רגע לפני שאני מנסה, מוציאה כאן הכל.
לשניה אחת אני רק רוצה שתדע.
אני שונאת אותך.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
