יש שני אנשים מהמדור שלי שיושבים במשרד מול המעלית. מה שמאפשר להם לראות כל מי שמגיע לקומה. זה לא מעניין במיוחד. האמת שכל הקטע הזה שאני כותב עכשיו די מפגר, אבל לא נורא. בכל מקרה, יום אחד, נכנסה לה איזו בחורה מחיל תותחנים לקומה, שזה מאורע די מוזר, כי אין סיבה שמישהי מתותחנים תיהיה באיזור שלנו. היא דילגה לה לשירותים. שני הבחורים האלו, ראו אותה הולכת לשירותים, ובינתיים דיסקסו, העבירו את הזמן, הלכו להכין קפה, וחזרו. לאחר כזמן רב, היא דילגה לה החוצה מן השירותים חזרה למעלית ואל דרכה אשר תיהיה. הם נדהמו מהזמן הרב שהיא בילתה בשירותים, יותר מאשר הזמן שרוסי גדול מבלה בו.
יום אחר, אני בא לשבת איתם במשרד שלהם, ושוב המעלית נפתחת, והבחורה עם כומתת התותחנים, נכנסת. אני לא בטוח למה, ומה חסר לנו בחיים, אבל הגענו למצב שמדדנו לה זמן. 17 דקות שלמות.
כדי להפוך את השירות הצבאי שלנו לעוד יותר מועיל, נפתח לו קובץ אקסל, ונרשם בו התאריך, זמן ההתחלה וזמן הסיום, והמטרה היא לעדכן את הקובץ עד אשר נוכל ללמוד הכל אודות הבחורה עלומת השם הזאת, מהרגלי הקקה שלה.
מזל שהלכתי לעתודה.
FML
היום הגיע מייל מהראש ענף שלנו. היא חיפשה מתנדב שייצג את הענף בחידון שקר כלשהו שקשור למורשת ומשהו של החיל. כמובן שאף אחד לא רוצה להתנדב לדבר כזה, כי בתכלס, למה שמישהו ירצה להתנדב לדבר כזה.
הבחור הצעיר במדור לא היה בחדרו, המחשב שלו נשאר פתוח ולא נעול, וכמובן שהוא התנדב.
יש אנשים קקות.
אני הולך לי לאוטו, בגשם, עם מכנסיים קצרים (כן, די מפגר), ורואה גבר כלשהו מנסה להחנות, אבל עגלה כלשהי מפריעה לו. אז בתור הבן אדם הנחמד שאני, אני בא ומזיז את העגלה, כדי שהוא יוכל להפסיק לנגח את העגלה עם האוטו שלו כמו בן אדם מפגר.
כינוי:
לחשובעלכינויטובזהקקה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
