באיזה שהוא שלב אין כבר זמן לבלוג .. מנסים להתגבר על המחלה הארורה הזאת
ובכל זאת רוצים להישאר בה נלחמים בעצמנו בשביל להיות מנצחים אבל לפעמים אנחנו טועים אם אנחנו מפסידים תדבר שכלכך הרבה זמן רצינו ונלחמנו עבורו וזה קשה לוותר עליו בגלל שפעם זה היה הדבר הכי טוב שקרה לך ועכשיו זה הכי נורא
אז לפני כמה ימים חתכתי שוב .. הרגשתי רע התחרפנתי וחתכתי הרגשתי כל כך טוב וגם בשבוע האחרון בקושי אכלתי
ועכשיו כשיש לי חבר אני מרגישה יותר טוב כי הוא אוהב אותי כמו שאני ואת הגוף שלי ..
וקשה לי כי תמיד אני חושבת על עצמי שלילי .. הוא אומר שאני יפה , רזה , טובה , מושלמת ..
וכל מה שעולה לי בראש זה ...שקרן ! הוא משקר .. הוא רוצה ממני משו
בטח הוא אומר את כל זה בשביל לשכב איתי .
אני מכוערת , אני קופה , אני שונאת את עצמי
אני שמנה , גרועה .. הורסת הכל
למה אני חיה ? בטח ניפרד יום אחד ואני יהיה אומללה
בטח אני יחזור לזה .. אז למה לחכות ?
פשוט עכשיו זה הזמן המתאים ! לחזור לעבר
לחזור אחורה ולהיות כל מי שרציתי להיות
הבחורה הרזה שאוהבת את עצמה .. לא נשקלתי כבר חודש ומשו
עוד שבוע יום הולדת , אני שונאת יום הולדת ! זה יום מדוכא שאת אומרת לעצמך
הנה עוד שנה עברה .. שנה שלא הצלחתי לעשות בה כלום חוץ מלהשמין וזה כ''כ מדכא שפשוט
את אומרת לעצמך בא לי למות .. למה אני חיה ? :'(
אנה איפה את ? תחזרייייייייייייייייייייי