היקום שלי.

-דבר ראשון, המרצה שהכי אהבתי בקורס שאני הכי אוהבת, התחלף :( אני חושבת שכל האנשים בהרצאה הרכינו ראש היום. 

דבר שני, הוא לימד פיסיקה קלאסית והוא נורא דומה לניוטון. כל ההרצאה הראשונה אני בראש שלי: "אוקיי. הוא פאקינג ניוטון. פאקינג ניוטון קם לתחייה ומדבר על חשבון אינפיניטסימלי".

-מחר אני הולכת להרצות הרצאת דמה (הגרסא המקוצרת של הדבר המלא שאני מתכוונת להציג, באורך של רבע שעה) על המפץ הגדול והתגלית של האבל. אני הכנסתי סרטון ממש מגניב, ואפילו יהיו אפקטים (!!). אני משקשקת מפחד, אבל יהיה כיף! זו אמורה להיות הרצאה אחת מתוך סדרה של הרצאות (אל תגזימו. משהו כמו 5), ואני עוד צריכה להבין איך הכל ישתלב עם הלימודים, אבל יהיה פנאן!

-היום היה לי בוחן ראשון אי פעם באוניברסיטה. היה לי זוועה. כלומר, אני יכולה לזמר את הרקע התיאורטי, אני מבינה היטב את הרקע התיאורטי של כל הנוסחאות האלה והגרפים בסטטיסטיקה, ויש לי אחלה בחלה ראייה פיזיקלית - אבל אני ממש לא מבינה איך משתמשים בחרא הזה של הסטטיסטיקה. גם למדתי הכל לבד מחוברת שדיי זורקת אותך למים (בעיקר כי פספסתי כנס ממש חשוב לפני הלימודים, כי עתודה וזה), ובאמת הצלחתי להבין דברים, אבל נורא קשה לי ליישם. אני מקווה שזה יסתדר כי אני לא יכולה להמשיך ככה :S

נקודה, שהיום ישבה בחדר הפופים בפקולטה וגילתה שהיא בעצם יושבת בחדר מלא עתודאים והיא כבר התחילה לחשוב שהיא עתודאית בדד בפקולטה (בלי להכליל את ילדי הבר מצווה שיושבים לידי בהרצאות). כמו כן, הם קראו לי צעירה כי אני שנה א'. לא חשבתי שזה יגיע כזה מוקדם