היקום שלי.

להוריד חזייה אחרי יום ארוך,

לשחרר פיפי אחרי שנכנסת לבניין וגילית ששתי המעליות בקומה 8,

רגע אחרי שאתה אומר למישהו בדיוק כל מה שאתה חושב עליו, 

לפספס מדרגה ואז לגלות רצפה שמחבקת אותך,

לחלוץ עקבים אחרי לילה עם חברים....

ניחשתם נכון זה מאחוריי!

אני לא אומרת שהלך הכי טוב, ואני לגמרי לא מצפה לקבל איזה ציון מפוצץ, אבל עשיתי את זה. זה גם לא שלא ידעתי את החומר...אני +- יודעת אותו. אני פשוט לא שוחה בו כל כך. אני אפילו לא יודעת אם אני עברתי (אני מקווה שכן. אני דיי על הקשקש), אבל זה לא משנה. אני יכולה לנשום.

מיד אחרי המבחן עשיתי הפסקה מטורפת של כמה שעות עם חברים, וזה היה נחמד. גיליתי שידיד שלי מהאוניברסיטה מתחיל דוקטורט באפריל, שזה דיי פאקינג אדיר. הם גם התחילו לדבר על פאוורנג'רס...גאד. בחיי, בכל 19 שנות חיי המסכנות, לא ראיתי אנשים שיודעים ציטוטים בעל פה מפאוורנג'רס. גם בחיי לא הרגשתי כל כך לא קשורה בשיחה של חנונים

אפילו הספקתי היום להתחיל ללמוד קצת פיסיקה קלאסית. באופן דיי מדהים, הצלחתי את התרגילים שפתרתי. לא, זה -לא- ברור מאליו. יש לי תחושה טובה. אני חייבת להגיד שזה גם היה דיי מרענן, אחרי כל המתמטיקה הזאת. 

עכשיו לישון. קצת יותר מארבע שעות שינה

טיהי.

וכמעט שכחתי!

וזה עוד לא הכי מוזר\מטריד.

למה המרצה של פיסיקה אוהב לשים שאלות כאלה שאלות מטרידות?!