היקום שלי.

אז תחליפו את זה ב"לימודים לימודים".

השבוע התחיל רע. היה לי יום דיי נחמד, פגשתי חבר ילדות שהיה איתי בשכבה ושבכלל לומד באפקה, ואפילו שאנחנו עושים בערך את אותו מסלול בכל יום לא יוצא לנו לראות זה את זה. בכל אופן, כשנפגשנו עלינו ביחד על האוטובוס ואז אני מגלה שאין לי ארנק. הנחתי שפשוט השארתי אותו על הספסל בתחנה אז ירדתי תחנה אחרי והלכתי לאחור ועברו אולי חמש דקות, והוא כבר לא היה שם. היה שם בערך הכל, חוץ מתעודת זהות אולי, ולמזלי אני לא צריכה להסתובב עם החוגר שלי, אז אם גם זה היה נאבד מצבי היה בכי רע (כי משום מה כשסיפרתי על זה לחמישה אנשים שונים כולם ישר שאלו אם זה כלל את החוגר הורוד פוקסיה שלי. cute.)

בכל אופן, אני איכשהו ממש מתקשה לקבל את העובדה שסמסטר ב' התחיל. עוד לא נכנסתי לרוטינת ה"חרישה" שנהגתי בה בסמסטר הקודם וזה דיי ממש רע. ואני באמת חרשתי, לפחות חרשתי יותר מכל 12 שנות הלימוד שלי במערכת החינוך. גם אם לא עשיתי הרבה בבית ספר, או כלום בעצם, זה עדיין המון 

לאט לאט זה יורד לי ואני קולטת שאני ממש צריכה להתאפס על עצמי ולהתחיל לעשות משהו. אני בפיגורים מטורפים בדברים וזה לא מוצא חן בעיניי בכלל. החלטתי שאני משקיעה הסמסטר בלסדר קלסר כמו שצריך, והאמת שגיליתי חיסרון בכך. בסמסטר הקודם עבדתי במחברות שבהן סתם שרבטתי דברים ראנדומליים בשיעורים, ואומנם הן היו פחות מסודרות (ואנשים עדיין טענו שהן יותר מדי מסודרות. הממ.), אבל הן תמיד היו איתי כך שבכל מקום יכולתי לשלוף מחברת ולקרוא אותה. ובאמת הייתי מתמידה בזה. עם הקלסר זה דיי קשה ><

היה לי תרגול ממש מצחיק השבוע.

באמצע התרגול: "לקבוצה השנייה אמרתי ושכחתי להגיד לכם, אבל זה התרגול הכי קשה הסמסטר. בטח כבר הבנתם את זה עכשיו..."

בסוף התרגול, כשהמתרגל מסיים לפתור תרגיל: "וואי, אני כל כך, כל כך, מצטער." והוא באמת אמר את זה בנימה מתנצלת נורא.

אני יודעת שתמיד רציתי ללמוד פיסיקה, וכמה שלא המשכתי להתלבט מה ללמוד, זה תמיד הסתכם בללמוד את זה ולא משהו אחר, אבל קשה לי להגיד שמה שאני לומדת עכשיו נורא מרתק אותי. כלומר, כן יש לי פתאום הבנות כאלה ואחרות, וכן לפעמים אני נורא מתלהבת מדברים קטנים ונחמדים, וכן יש רגעי "אהההה" (ואני לרוב טורחת לעשות "אהההה" כשיש רגע כזה), אבל בואו נודה בזה: זה לא מה שבאתי אליו. ביחסות פרטית אני ממש מרגישה פתאום שאני מתקרבת יותר למה שמעניין אותי, ואם היו לי איזשהן ספקות עד עכשיו - הן מתחילות להיעלם. 

אתמול הייתי במסיבת רוק אלטרנטיבי שהיתה דיי נחמדה. כלומר, סוף סוף מסיבה שאני אוהבת את המוזיקה בה ווהו. אח"כ כשראיתי את הסט ליסט שהם פירסמו גיליתי שפספסתי המון דברים שקיוויתי לשמוע שם, אבל בסדר. אני חושבת שגם חברותיי דיי נהנו (אם כי לקח להן מעט זמן להיפתח, אני חייבת להגיד :P). אני חושבת שהוא הכי נהנה לול

נקודה, שנחושה ללמוד עכשיו. הו כן.