היקום שלי.

בזמן האחרון אני מוצאת את השיר הזה מאוד מרגיע. נוח מאוד להישקע בו ולנדוד להמון מקומות קיימים ומדומיינים, סיטואציות שלא קרו וכנראה גם לא יקרו ויתממשו, ולפעמים טוב שכך. באופן כללי שירים שלהם גורמים לנדידות מחשבתיות, שזה משהו שקורה לי המון לאחרונה. אני יכולה לשחק במטקות בים לגמרי על בליינד, לעלות על מעלית ולהמריא איתה למקום אחר בראש ואז לקלוט אחרי כמה דקות שאני נמצאת בישראל, בגובה פני הים, בחוף הים של ראשון, משחקת מטקות עם אחותי. לוקח לי דקה להבין שזה מה שאני עושה, אבל אני חוזרת לזה בסופו של דבר. 

האמת שעכשיו כשאני חושבת על זה, M83 זה כמו עצם מסייה 83. חוח.

אפרופו עצמי מסייה, ואני ספציפית מדי - אני מתכוונת לאסטרונומיה באופן כללי, התחלנו לדבר על מה לעזאזל אנחנו רוצים לעשות בחיינו. ביום חמישי התכנסנו כמה חבר'ה מהאוניברסיטה למעין מסיבה מאולתרת שכללה שבירה של בקבוק רום ב110 שקל, ובבוקר שאחרי לאחר שהרוב הלכו הביתה יחסית מוקדם בבוקר נשארנו אני, חברה שלי שלומדת איתי, ועוד אחת אחרת, מתמטיקאית. זאת שלומדת איתי התחילה לדבר על כך שהיא רוצה לעסוק ממש במגורים בחלל ופיתוח של העניין הזה, ופתאום באמת התחלתי לחשוב על זה.

כל חיי הייתי במעין מערבולת של "יואו סופרנובות-אסטרונומיה-חורים שחורים-התרחבות יקום-אהאהאהאה", ועם הזמן איכשהו הבנתי שאני לא באמת רוצה לעסוק בזה. אני לא רוצה להתעסק בתהליכים שקורים בכוכבים, אני לא רוצה לחקור סופרנובות, אני לא רוצה להגיע לחלל. אני לא יכולה להצביע על נקודה ספציפית בה זה קרה, אולי מתישהו לפני התיכון, אבל זה מעט מפתיע אותי. אין לי מושג באמת במה אני הולכת להתעסק או איך הולך להיראות העתיד שלי, אבל היעוד שלי זה לא להתעסק בגרמי שמיים עצומים יותר מכל גודל שניתן להעלות על הדעת. זו נקודה באמת מוזרה שלא התעמקתי בה מעולם יותר מדי.

אפרופו נקודה, שמתי לב שיוצא לי לא פעם לכתוב במחברת בשיעור 'נקודה-במרחב'. כל פעם שזה קורה אני מחייכת לעצמי וממשיכה הלאה. מצחיק, בדר"כ אני ממש חושבת על כינויים לאתרים ובאמת מנסה למצוא משהו (חוץ מאלו שאני ממחזרת...כי אני פשוט ממחזרת אותם) ואני זוכרת שאת הכינוי הזה בחרתי בראנדומליות של שתי שניות. 

לסיום, 

החתול שלי ערך אמבוש ליונים שנחו על המזגן שלנו מחוץ לסלון. תמונות של החתול שלי יש יותר מדי, אבל יצאו לי תמונות ממש מגניבות עם היונים.

מיאו! אל תפריעי לי