...And here, at last, I discover a strange truth

"היום היה יום טוב."

-'אתה לא יכול לומר את זה.'

"למה זה?"

-'כי היום עוד לא נגמר.'

"ואם אחכה לסוף היום?"

-'יום זו המצאה. תכלס - היום לא נגמר אף פעם.'

"אז אתמול היה טוב."

-'גם את זה אתה לא יכול לומר מאותה סיבה שאינך יכול לומר דברים אלו על היום.'

"מה לגבי מחר?"

-'מה זה מחר?'

"אני מבולבל. אז לא היה דבר טוב?"

-'לא תוכל לקבוע דבר כזה לעולם. כל אירוע שקורה - כל תקרית, רעיון שמתפתח, שיחה שמתלהטת - מטילים הם השלכות על העתיד ומשנים את העבר. מה שנראה עכשיו טוב יראה בעתיד כרע ולהיפך; דברים שנראו טובים בעבר יראו באור שונה בהווה או בעתיד.'

"זוהי השקפת עולם די צרה לומר שדבר אינו טוב."

-'גם לא אמרנו שדבר אינו רע.'

"זה סותר את הדימוי העצמי. איך אפשר לחיות עם עצמינו כשהאתמול והמחר..."

-'העבר והעתיד.'

"כשהעבר והעתיד בעצם לא קיימים..."

-'הו, הם בעצם קיימים. מושגי היום, השלשום והמחרתיים לא באמת מתקיימים, אתה יודע.'

"איך אדם יכול להיות מוגדר אם הוא אינו יכול להגדיר את מעשיו, את מחשבתו, לקטלג אותם..."

-'על פי מה אתה מקטלג אותם? על פי מה שאנשים מגדירים כטוב או רע? תשאל רוצח סדרתי, הוא יגיד לך שהוא נהנה להרוג, שזה עושה לו טוב.'

"זה טוב על חשבון אחרים. אין בזה כל טוב!"

-'האמנם? תלוי איפה הוא חי.'

"אני חי בחברה נורמטיבית בה ישנן נורמות התנהגות, דרך מסויימת של חשיבה, למושג טוב ישנה הגדרה מאוד ברורה!"

-'עקבת אחרי עלילת הארי פוטר?'

"כן...למה?"

-'סנייפ, לדוגמה. ראית אותו כאדם רע, שממורמר על משהו ושמתעב את הארי. לבסוף, הוא מתברר כגיבור שעשה רק טוב במשך כל חייו, עד נשמת אפו האחרונה. הוא עשה משהו שנראה רע ורק לאחר שהבנת מהיכן הוא בא, למה הוא עשה את מה שעשה - יכולת לקבוע משהו, וגם ההחלטה הזו היא מאוד סובייקטיבית.'

"להגדרה טוב אין הגדרה מוחשית אתה אומר? מה שאני אומר שהוא טוב אינו טוב כלל?"

-'הו, ברור שזה טוב. תלוי את מי אתה שואל.'

"אני שואל את עצמי!"

-'תוכל לשאול את עצמיך את אותה השאלה במשך כל חייך ולענות עליה באותה התשובה?'

"אני...אני לא יודע."

-'אתה לא יודע מה טומן העתיד, מה עוד יתגלה מהעבר ואיך ההווה יתנהל. אתה עושה משהו ונשאר החותם. במהלך החיים אתה תראה את אותו מעשה מנקודות מבט שונות - וזה אותו המקרה!'

"אם כן, מה אני יכול לומר שהוא טוב?"

-'אתה יכול להגיד באותה החלטיות מה רע?'

"אני אוכל למצוא תשובה לזה."

-'האמנם? אני עכשיו אחתוך אותך, נניח. אתה תגיד שזה היה מעשה רע מצידי ואחרי זה יבוא איזה בנאדם שיגיד שיתן 100$ לאדם הראשון שימצא עליו חתך טרי. עכשיו זה מעשה טוב, בהנחה שאתה תרצה את הכסף, לא?'

"אני מניח. אבל זה אבסורדי - איזה אדם יעשה דבר כזה?"

-'החיים עצמם אבסורדיים. אין היגיון להרבה דברים שקורים. אין 'כן' או 'לא' מוחלטיים. מה שנראה עכשיו רע יכול להיות טוב וההפך. והאדם שיעשה את זה יהיה אדם שהבין ש'טוב' ו'רע' אלו מושגים מופשטים שלא באמת יכולים להתנוסס מעל להחלטה, רעיון או אורח חיים.'

"אז אין הגדרה לחיים האלו? למה אנחנו חיים בכלל?"

-'אתה תשאל אנשי דת והם יגידו דבר אחד, פילוסופיים יענו לך אחרת ואנשי המדע המדויק יפנו אותך לשאלות נוספות ולתחומים ללא סוף.'

"לא ירדתי לסוף דעתך."

-'אתה תבין מה אמרתי כשתבין שאין דבר כזה טוב או רע. אין, פשוט אין. אתה יכול להיות מצוברח ממשהו ואדם אחר יגיד: 'איך אתה יכול להיות מצוברח מדבר שכזה?'. אותו דבר יקרה כשתשאל פילוסוף לגבי חפץ מוחשי שאתה רואה והוא יענה לך 'איזה חפץ?'. כל אחד רואה דברים אחרת, השקפות שונות, רעיונות שונים. כל אחד מפרש אחרת את החיים, נוהג בהם אחרת ועל כן - מושגים דינמיים כמו 'טוב' ו'רע' אינם קבועים בחוק. אפשר להגיע להסכמה שרצח זה לא מועיל לחברה שרוצה להיות ערבה זה לזה, במקום לממש את המשפט 'אדם לאדם זאב'.'

"אז יש משהו ודאי בחיים האלו?"

-'שנשמת לפני שנייה ושתנשום בשנייה הבאה שוב. והמוות, כמובן.'

"ומה לגבי הדת? ותורות שלמות שמבוססות על החיים ועל ממצאים שמתגלים בכל יום?"

-'ומי הגדיר אותם, מנהל אותם, מתחקה אחריהם או שמוסיף לנהוג על פיהם בכל יום, לדעתך?'

"מושגים שגדולים מההבנה שלנו."

-'האמנם? אם אתה איש דת, אתה תמשיך לדבוק באמונתך, תלך להתפלל בכל יום ביומו ואם אתה איש מדע - אתה תמשיך לחקור, להתנסות, להוסיף מושגים ולתקן תיאוריות.'

"אתה מדבר פה על אנשים רגילים כמוני וכמוך?"

-'אכן כך! תחשוב גם שישנם אנשים שחושבים שמה שאני ואתה עושים עכשיו אלו בלבולי שכל ודיבורים סתמיים - 'מילים רעות' כפי שאפשר לשמוע מאמרותיהם.'

"אין דבר כזה רע!"

-'יפה הקשבת, השכלת ואמרת! אנחנו נוהגים עכשיו כמו פילוסופים, על אף שכל אחד מאיתנו ילך לדרכו ויאמין במה שהוא מאמין, יגדיר לעצמו מה טוב ומה רע, יחיה על פי אמות מידה מסויימים וימשיך לנשום עד שהמוות יבטל את הודאות הראשונה.'

"אז אין דבר כזה אתמול, היום ומחר. אין דבר כזה טוב או רע."

-'ברור שיש, אבל לא כמו שחשבת עד היום. אמנם בסובייקטיביות עסקינן, אבל בלעדיהם - לא היינו יכולים להפיק תועלת מעצמינו...'

"ומהעולם."

-'העולם לא נועד לספק כלים או להיות מועיל עבורינו. אדם לאדם זאב, זוכר?'

"אבל זה רע."

-'זה עדיין לא מפריע לאנשים להמשיך לפשוע כלפי אנשים אחרים ואם נלך הרבה אחורה - בימי קדם, ככה אנשים היו מגדירים מי החזק ומי החלש, מי נודע לשלוט ומי נועד להיות כפוף. וזה לא רע, אגב.'

"זה לא המצב הטבעי של האדם! אחרת, לך תסביר את האמנה החברתית..."

-'שהומצאה בידי האדם מתוך המחשבה כי לא יוכל להתפתח בחברה אם לא ינהג על פי חוקים וכללים מחייבים. ואדם לאדם זאב זה המצב הטבעי שלנו.'

"האמנם?"

-'דחיית סיפוקים. כל החיים בחברה מבוססים על דחיית סיפוקים. האוטובוס שלי הגיע. אתה הצלחת להשיג מה שרבים לא הצליחו כל חייהם.'

"ומה זה?"

-'להצליח לחשוב. ותהנה מה100$ שלך. הרווחת אותם.'