אחריי הפרידה שלי ושל תותי , הכרתי גבר חדש , אני קוראת לו "שושי " ,
המוח שלי רץ ואני לא יודעת מאיפה להתחיל אחריי שנה וחצי מהפרידה עם תותי .
אני רק יכולה להכיר כמה מילים חדשות על אהבה ומה היא פרידה עבורי ?
פרידה זה כמו סם קשה , הבדידות כל כך קרה , כל כך קשה , את מרגישה שיש ימים
שאת חייבת רק עוד קצת ממנו כדי להעביר את היום את השבוע ואת החודש ,
יש ימים שמשהו רע או טוב קורה והדבר הראשון שאת רוצה ללחוץ זה על מספר "5" בטלפון לחיוג המהיר שלו
וישר ישר לספר לו ופתאום .. פוווף הכל נעלם !
אהבה זה כמו שתיה את מרגישה שיכורה כי המחשבות שלך גם שאת עם אנשים בעננים ,
מנסה להבין למה ואיך.. מה קרה? אולי פספסתי משהו בקשר שלנו ?
ולא . התפכחתי נגמלתי והבנתי .. שלא .
אם זה היה "זה" הוא היה נשאר . אבל אם הוא רצה ללכת .. הוא לא רצה להשאר גם ככה מלכתחילה.
ועכשיו .. הגיע -גבר- אחר , לא וויתר עליי..
היה איתי לאט לאט וספג את הכל אליו .. כאילו הרים אותי מהריצפה מאיפה שהייתי ולאט לאט אסף
את כל השברים שלי והדביק אותם בחזרה עם דבק אהבה משלו .
שלומי שלי , שושי .
אספר לכם קצת עליו ..
את שלומי הכרתי בגיל 15 שעוד הייתי נערה יפה שכובשת ושוברת לבבות אפילו
לפניי שהכרתי את בייבי [ מי שעוקב אחריי יודע], בעבר היה אתר "מקושרים " ושלומי היה סוג של "זמר"
והכרתי אותו דרך מישהו שיצאתי איתו מפ"ת ,
החבר הראשון שלי שאהבתי ברמה מטורפת -אהבת נעורים לפני בייב נקרא לזה.
והלכנו לשלומי ונהיה בניינו קשר של ידידים לאחר מכן אני והבחור ההוא נפרדנו והמשכתי להיות בקשר
עם שלומי, הייתי מבריזה מלימודים ומדרדרת חברות ללכת אליו ולעשן אצלו נרגילה בבית .
מעולם לא היה בניינו קשר רומנטי , ואז הקשר התנתק לאחר זמן מה .. ולא היה לי כלכך עוד אמפתיה אליו
אז איך הוא נכנס שוב לחיים שלי ?
אחריי חודש מהפרידה שלי ושל תותי , ניסתי למכור את הרכב שקניתי לתותי כי כמובן לי אין רשיון .
וראיתי בדיוק ששושי מחפש רכב בפייסבוק אז אמרתי לעצמי, למה לי לא להציע לו את הרכב שלי ?
שלחתי אליו הודעה בנחמדות ומשם .. הכל כבר היסטוריה חח .
נפגשנו . אצלו בבית וזה אותו בית ששם הכרתי אותו . ואחרי פגישה חמישית בערך הוא כבר אמר לי
שהוא רוצה משהו רציני.
ואני ? מבולבלת, הרי רק לפני חודש אני ותותי נפרדנו מה קורה פה? האם זה צעד נכון האם לא?
הרי אני לא כלכך נקייה רגשית כאילו שניה רגע תן לי לנשום !!
ואז אמרתי לעצמי טוב , כנראה יש פה משהו טוב . אני מאמינה בבורא עולם שאם לוקחים ממך משהו
יש משהו אחר יותר טוב שמחכה לך .
והאמת ?
אני ושלומי לא החזקנו מעמד כל כך הרבה זמן אחריי שבועיים רבנו. בגלל שלא הייתי כלכך
אמינה לו, ובאמת זה רק מפחד.. מפחדת להיפגע אז הייתי מדברת קצת עם בנים והוא חתך את הקשר.
לאחר שלושה שבועות שוב דיברנו חזרנו .
ולאחר כמה חודשים שוב רבנו על עוד מעשה מטופש שכרגיל אני אשמה.
כי יש לי אגו !! אגו מהפחד להיפגע ומהפחד שישחקו לי ברגשות שוב כאילו אני בובה על חוטים .
ושלומי לא יכל יותר . ופשוט חתך את זה לגמריי.. במשך חצי שנה היינו פרודים
ואני ישבתי בבית .. ויצאתי לדייטים .. ויצאתי עם חברות.. והבנאדם לא יוצא לי מהלב ומהמחשבות
וכמה שניסתי לחסום ולהתרחק לא יכלתי . וכמה שרציתי לא להתקשר ולא לרדוף הרגשתי חנוקה
אז כן התקשרתי, כן שלחתי הודעות ובסוף, הוא נשבר .
אמר לי בואי נתחיל מההתחלה אבל הפעם אני לוקח את המושכות ליידים שלי הפעם הולכים
לפי מה שאני רוצה.
וזה מה שהייתי צריכה , מישהו שיחזיק אותי וייתן לי הרגשה של "אני פה , ואני לא הולך ולא אתן לך ללכת."
זה הסיפור שלי ושל שושי .
מקווה שזה באמת יחזיק מעמד אני אוהבת אותו עד כאב .
"אהבה היא בשבילי כמו סמים , כמו אלכוהול .. לאהוב עד אבדון חושים , עד איבוד הכרה
שנהפך לשינה עמוקה בעיניים עצומות.. "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
