אני רואה את כולן מתקדמות, מתחילות ללמוד, יש אפילו מוגזמות כאלה שהתחתנו או שיש להן כבר ילדים. כן הזייה.
אני? אני אלוהים אדירים רק רוצה לדפוק את הראש בקיר.
לא התקבלתי השנה לאן שרציתי להתקבל. ובצדק. מגיע לי.
לא הגעתי מוכנה, החוסר ביטחון והפחדנות המעפנה שגרות בתוכי כרגיל לא שיחררו אותי והעלק קורונה הזו לא עזרה בשיט גם כן.
אז אני החלטתי שאני נרשמת למכינה, החלטתי לפניי שלושה חודשים כבר. איפה אני ואיפה להרים טלפון אליהם? רק אלוהים יודע, חתיכת מפגרת.
וואייי אני רואה את כולן מתקדמות, לכולן יש חיים ורק אני יושבת ומשתגעת עם עצמי על הא ודא.
אין לי כוח לעצמייייייייייייייייייייייי ולא לתת לי פה טיפים מהתחת כי אני מכירה כבר את כולם וזה מביא לי עצבים, אז רק אם יש לכן איזו עצה סופר שווה ומעניינת להזיז לעצמי תתחת ולהפסיק לשנוא את עצמי ולפחד אז אשמח אם אלו אותן קלישאות אני לא צריכה לשמוע כי אני כבר מריצה לעצמי את זה בראש כל הזמן וגם כל העולם סביבי.
בא לי למוותתתתתתת בא לי לצרוחחחחחח איאריראיקא4צחילראמיחקרמעםחףקשרניםףןקמעםףשקרמנעףש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Harah Montana.