Happy, but maybe not ?

תיבה ,הנעולה במאות אלפי מנעולים ,ובתוכה אוצר .

האוצר הזה יכול לעזור , אך באותה נשימה הוא גם יכול הרוס .

לכל אחד יש אחת כזאת .מיוחדת במינה .

ובתוכה שמורים כל הדברים החשובים להם ביותר ,

מחשבות , אהבות , כעסים ועצבות .

פתאום הכל מרגיש שקט .

כאילו כל דבר אפשרי שמור בתוך תיבת אוצר פרטית .

לפעמים כשאני מסתובבת ברחוב ,

אני רואה תיבות חבויות בכל מיני פינות ,

ומדי פעם ,

יש הרגשה כאילו אחת התיבות קוראת לבוא להסתכל בה ,

וכשאני מתבוננת מרחוק אני רואה קבוצת אנשים מסתכלים לתוכה ,

כל אחד עם הבעה שונה .

אבל אני ממשיכה ללכת ,

כי מבחוץ זה נראה כמו מופע שהתיבה מעמידה בשביל לגרום לאנשים להסתכל בה .

ובמקרים חד פעמים ,אני רואה תיבה , קטנה ,שכמעט ואי אפשר לראות ,

המנסה למשוך את תשומת הלב של כל מי שעובר לידה ,

אך אף אחד לא מסתכל אפילו לכיוונה .

אני שואלת את עצמי ,

איך אף אחד לא רואה את זה ? איך יכול להיות שהיא צורחת לעזרה ואף אחד לא שם לב ?

אז החלטתי להיות אמיצה , ולגשת לתיבה .

שמתי לב שאין שום דבר השומר על התיבה סגורה ,

אז פתחתי אותה .

כל כך הרבה זמן לא פתחו אותה , וכשסוף סוף עשו את זה ,התיבה נראתה ריקה .

אך פתאום יצאו מתוכה כמו זרם חזק כל  המחשבות , האהבות , הכעסים והעצבות שהתיבה שמרה עליהם אי פעם .

ועדיין , התיבה נראתה חדשה וחזקה .

וכשהסתכלתי בה שוב , הייתה הרגשה שאנחנו שומרות על סוד משותף ,

שרק אנחנו יודעות שלא הכל בסדר כמו שזה נראה .

לכל אחד תיבת אוצר אישית , שבה הוא שומר את כל הרגשות שלו .

יש כאלה שנותנים לכולם להסתכל בה ,

ויש כאלה השומרים אותה לעצמם .

עכשיו השאלה איזה סוג של תיבה אנחנו רוצים ,

שקופה שכולם רואים דרכה , 

או עמומה שהיא אישית ואף לא יכול לראות דרכה ?