Happy, but maybe not ?

פתיחת המסך ,

קול הנעליים , 

הרגל הגבוהה ,

האצבעות המתוחות ,

המוזיקה החזקה המתחלפת לשקט ,

האורות המכוונים לאן להסתכל ,

התפאורה שנותנת צבע לסיפור ,

מחיאות הכפיים ,

הקפיצות הגבוהות ,

הסיבובים החדים ,

והתנועה שלא מפסיקה לרגע ...

כל אלו נותנים לי רגע של שקט ,

רגע קטן לעצמי למחשבה ותהייה ,

נותנים לי רגע של מנוחה בין כל התזוזה ,

נותנים לי אפשרות לספר את הסיפור דרכי ,

דרך העיניים שלי ,

דרך הנעליים שלי ,

דרך התנועות שלי .