כל אחד נולד עם המשפחה שלו, לפעמים המשפחה פשוט מדהימה, מצב כלכלי מעולה, משפחה אוהבת ותומכת ודואגת, שואלת לאן אני הולכת שאני יוצאת מהבית, אומרת מתי לחזור, מתקשרת, עוזרת בלימודים, מבשלת בבית, פשוט משפחה כמו שלרוב החברים שלי יש. ויש את המשפחה שלי... ההפך הגמור. ובסדר אין לי משפחה נהדרת ויש לי הורים נוראיים, לפחות היו לי אחיות שחינכו אותי ואולי אני לא מאושרת, אבל כל דקה שאני לא מאושרת מאז שלא נולדתי ועכשיו, אני אחזיר אושר לילדים שיהיו לי, בתקווה שיהיו לי. אני רוצה להקים משפחה נורמלית. החלום גדול מהמציאות.