לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Burst Outside of The Inner Conflict

כינוי: 

בן: 34

ICQ: FACEBOOK: Daniel Moriya 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

8/2019

רוק 30


I'm going to turn 30 soon,
So I would just like to say,
For all of that so far -

I am ever thankful and appreciative.

For all the lovely and crazy experiences,
For the good times and the bad ones too,
For those who left and for those who stayed,
For those who broke my heart and for those who healed him back.

I would also like to thank myself,
For being this crazy-ass, buzzy, geeky and weird unstable motherfucker,
Who been all over the place and has so much more to go...

One can only hope that he's been a little light in other's lives,
And although I've had my share of mistakes and wrongdoings,
Hearts I broke myself and friends that I abandoned,
It was never with the intention to hurt,
And I do apologise to those who have a dark memory of me.

Nevertheless, I always strive to better myself and fix the wrong,
The journey is long and the work never ends,
But there is hope that with a little fine tuning you can really do some good.

If I could talk to my 20 year old self I would say -

Run, run like the wind child and never look back.

Run after those dreams like a madman and don't listen to anyone.

Fuck what other people think because they have no idea who you are,
And you know better than all what's the right path for yourself.

If you fall, get back up as fast as possible, as this is a race.
You will be fighting against yourself and you better get good at it.
Your fears will try to sabotage your endeavours,
And with them all of those who are jealous, who never want to see you rise.

It is your duty and call to follow your heart's wish,
Turn your skill into a tool designed to better others.
It doesn't matter which tool you choose, as long as it does the job.

Your one and only job is to love, and loving means doing or being something for someone - something that improves them or their lives.
With the water of love and enough time, anything can grow and blossom. 

So if you reading this are still that young - 

Just go for it with all you've got,
Because you never know when you'll get a second chance.

And sometimes that same chance doesn't ever come back.

Don't take any opportunity or anyone for granted because you never know where it may take you.

Be bold, be determined, belive in yourself and don't ever stop.

I promise you if you won't hit the moon then you'll at least reach for the stars.
AND THAT'S FUCKING BETTER THAN NOT TRYING AT ALL!
נכתב על ידי , 18/8/2019 02:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



FAR CRY


לרוע המזל לא הרבה השתנה כאן
אני עדיין כותב לך עם XXX ביד
עדיין מכור ואולי יותר מאי פעם
התרסקתי מרוב XXX ב8 וחצי בערב וקמתי עכשיו באמצע הלילה
שזו עוד תופעת לוואי נפלאה
לא יודע איך לשבור את המעגל
לא יודע איך להפסיק כבר
השנים חולפות והזמן רץ...כל כך מהר שזה מפחיד ומטורף
עוד מקום עבודה שלא עבד לי ועוד אישה שלא הצלחתי לאהוב
ועוד ועוד ועוד...
ספקות עצמיים רצים לי בראש ואכזבות
המון אכזבות
בעיקר ממני
אין לי ריכוז 
ואין לי בהירות
אני שט בחלל
על טייס אוטומטי
ובקושי מצליח 
לפתוח את העיניים
מהי האמת
האמת המרה
ולמה אני מפחד ממנה
כל כך
משהו בראש שלי לא מסתדר
ואני רועד, חוזר ובא, לא הולך ישר
30 מתקרב אליי בצעדי ענק
רק עוד חודש וקצת
והנה זה שם
והתשובה, הו התשובה...
כמה שנים אני כבר כותב לך
כמה, יומני היקר?
15 שנים של מודעות
האם שום דבר לא השתנה?
מעגל של שקרים
של הסתרה ושל מרמה
מעגל של הכחשה
מבחוץ נוצץ ומבפנים זה נרקב
ואתם קונים את השקר הזה
כל פעם מחדש
אז או שאתם פתים
או שפשוט לאף אחד לא איכפת
בחיים לא חשבתי שאהפוך לשחקן
אני רואה שחור בכל פינה
אני לא נהנה משום דבר
אני לא בוטח באף אחד
ואין לי חשק לצאת מהחשיכה
שברתם לי ת'לב
פעם אחרי פעם
בקושי יש לי כח
לנקמה
אפילו הפניקס מתעייף
בשלב מסוים
לא יודע לאן ללכת
או לעוף
לא יודע איפה לשבת
או לאן לחזור
לא יודע לכתוב מטאפורה שמישהו אחר יבין
זה רק אני
והשדים
מתי כבר תעזבו אותי
מתי תלכו מכאן
מחכה שיתפזרו העננים
או שאלמד איך לפזר אותם
שיחות, דיבורים ומילים
כבר לא יצילו אותי
כוונות טובות
כבר לא עוזרות לי
איבדתי כל כך הרבה דברים
לעצמי, בגלל עצמי
דברים, נשים וחברים
מקומות שרצו אותי
נשארתי ללכת לבד
או לעמוד
או בקושי לזחול
רק עם עצמי נעול בחדר בלילות
כותב שירים עם אוזניות
כאלה שאף אחד לא ישמע
כאלה שרק אני אדע
על עוצמת הכאב ודקירת הבגידה
על גודל הציפיה וגודל האכזבה
סודות אפלים שגרים במגירה
כמה באמת אהבתי אותך
זאת איש לעולם לא יידע
האם מישהו יקרא את מילותיי אחרי שאלך
האם מישהו אי פעם יידע
כולם חושבים שקיבלתי מתנה
בזמן שאני מרגיש מקולל
הפניתי את גבי אליכם
אליך, אלייך, אל העולם
פעם האמנתי בטוב שבכם
ועכשיו...
עכשיו אני לא יודע כבר
האם ישנה אהבה בעולם?
אם כן, אז תראו לי אותה
תראו לי אותה כבר
האם ישנה אהבה בתוכי?
אם כן, אז היא קבורה
עמוק עמוק בתוך כאב האכזבה
נכתב על ידי , 11/8/2019 00:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





66,651
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לemptymind אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על emptymind ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)