לקרוא או לקרוע?

פרטיים על הספר: ריקוד של נסיך מאת הראם דה יונגה

מאת: הריט

ביקורת: הספר מספר על מלחמה שבמהלכה ילד אחד פוגש ילד אחר והם מתחברים (תראו בהמשך למה לא פירטתי). אני אתחיל אם זה שבספר חסרים פרטים חשובים כגון מי נלחם עם מי? באיזה מקום מתרחש הסיפור? למה האנשים נלחמים? ועוד פרטים רבים. שנית הספר לא מתפתח לשום מקום מעניין, אוקי אז ההוא מברבר שכך וכך ועושה כך וכך, יופי מה העלילה? מה הפואנטה? את זה פשוט לא מבינים. עוד משהו מעצבן בסיפור הוא שרואים שלסופר לא היה כוח להמשיך לכתוב אז הוא עצר את הסיפור בנקודה כל שהיא וכתב סוף דבר כדי שהיה "סוף סגור ויפה" אף אל פי שאותן שאלות שנשאלו בהתחלה לא נפתרות. אל תאמינו למילים הבאות:"סיפור מקסים, מלא דמיון והמצאות, כמו שרק ילדים יכולים להמציא בתקופת באמצע תופת". הסיפור "מלא דמיון והמצאות" וזה בערך הדבר היחד שממנו מורכב הסיפור (לא שההמצאות מעניינות אגב). "מצפה לנו הפתעה אדירה..." זה מה שכתוב על הכריכה ואת האמת? את "ההפתעה" כבר ניחשתי.

 אז לקרוא או לקרוע? לקרוע פלוס (אין כוכבים והתמכרתי למירכאות בגלל הביקורת).

פרטיים על הספר: אוהב ת'כלב הזה מאת שרון קריץ'

מאת: הריט

ביקורת: כפי שאולי שמתם לב לאחרונה סופרת שאני קוראת לא מעט היא שרון קריץ'. הספרים של הסופרת הזו מדורגת אצלי בארבע כוכבים וחצי בממוצע כי בכל אחד מהם יש פגעם פיצפון שהורס (חוץ מבשני ירחים). אז האם הספר הזה יקבל ארבע כוכבים (לקרוא מינוס) או חמש (לקרוא!) את זו תדעו בהמשך.

הספר מסופר בשירים, מה זה אומר? שיש בספר המון שירים שמספרים סיפור אחד. דוגמא לשיר הראשון בספר:

"אני לא רוצה,

כי בנים

 לא כותבים שירה.

רק בנות."

אז על מה הספר מספר ניחשתם? אם לא אז הספר מספר על ילד שכותב שירים ובתוך זה מסתתר עוד סיפור.

אני מאוד נהנתי מהספר! הוא מקורי, כתוב טוב, העלילה בנויה היטב והוא פשוט ספר חכם. לקרוא את הספר הזה זה יותר כמו לקרוא סיפור קצר כי לא ממש מתארים את החיים של הילד ואין ממש הרבה דמיות. השינוי הזה מרענע אבל לכל אלה שחיבים בספר מתח או\ו רומנטיקה אז אין. לוקח שעה לגמור את הספר אבל עדין הוא נהדר.

אז לקרוא או לקרוע? לקרוא!

מדור הדיונים-חלק ב'

קראתם דמדומים? קראתם משחקי הרעב?

הגיע הזמן להשתתף!

דמדומים (הסרט הראשון) או משחקי הרעב (הסרט הראשון והיחד לבנתיים)?

טרילוגיה או סדרה ארוכה יותר?

בלה או קטניס?

גייל-פיטה או ג'ייקוב-אדוארד (איזה משולש אהבה יותר מעניין...)?

פיטה (הפיתה, סליחה לא התאפקתי פיתה!) או אדוארד?

ג'ייקוב או גייל?

המתח בסדרת משחקי הרעב או המתח בסדרת הדמדומים?

הרומנטיקה בדמדומים או הרומנטיקה במשחקי הרעב?

סדרת משחקי הרעב או סדרת הדמדומים?

10אתגרי כתיבה

מאת: הריט

1. כתבו סיפור בנושא בדידות.
2. כתבו בהשראת התמונה הזאת:

3. כתבו סיפור אם הפתיחה הבאה: שקית שחורה שעליה נכתב באותיות זהב השם אדמונד התעופפה ברחוב. השקית התעופפה לתוך הפרצה הקטנה שבין חנות "סויאלי" לחנות "בד ומשי". איש אחד שנראה שהוא מתחבא במקום תפס את השקית. "זה לא מקום טוב להתחבא" נשמע קול.

4. תבחרו שיר שאתם אוהבים ותשמעו אותו תוך כדי שאתם מתחילים לכתוב משהו.

5. כתבו בהשראת התמונה הזו:

6. כתבו סיפור שכולו מתרחש בסלון של הבית של מישהו.

7. כתבו סיפור בנושא זכרונות.

8. כתבו בהשראת התמונה הזו:

9. כתבו סיפור שבו דמות מקבלת הזמנה למסיבה וכשהיא באה למקום שבו המסיבה היא מגלה ש...

10.  כתבו סיפור שמתרחש בתקופה אחרת בעבר.

ראיון קריאה

מאת: הריט

היי! לכבוד הגיליון ריאינתי 2 כותבת מישרא בלוג ראיון קצר של 3 שאלות.

שאלה 1:ספרו קצת על הסיפור בהמשכים שלכם

מאי סיפורים בהמשכים: טוב, יש הרבה להגיד על הסיפור בהמשכים שלי, ובגלל נטייתי לחפור על ספרים וסיפורים ועל דברים נוספים (מסכנה המורה שלי לספרות... בסל הכל ביקשה יומן קריאה) אני אשתדל לקצר כמה שיותר. קודם כל, את הרעיון לסיפור לקחתי בהשראת סיפור דמיוני שאני מספרת לעצמי לפני השינה מגיל 6, והוא על מישהי שמתעוררת חסרת זיכרונות בכלל. כמובן שנער אחר, מייק, מוצא אותה ולוקח אותה תחת חסותו. אמנם מייק הופך את הימים שלה לקלים הרבה יותר, אבל הלילות שלה נוראיים. חלומות מוזרים תוקפים אותה בשנתה, וישנם כמובן עוד שני נערים, בן ובת, שמסתכלים עליה באופן מוזר. ואממ... זהו בעצם, השאר יהיה ספויילרים :)

Lilith_lin: אוקיי, אז הסיפור שלי ... זה קשה להסביר אבל זה מספר על משהי שביום אחד, בגלל ספר אחד חייה יכולים להשתנות לתמיד. לטובה או לרעה ... זה רק תלוי רק בעניין של טעם . אגב היא לא רגילה כמו שכולם חושבים , או כמו שהיא חושבת . עולם חדש נפתח לפנייה עולם שלעולם לא חשבה על קיומו...

שאלה 2: מהו הספר האהוב עליכם?

מאי סיפורים בהמשכים: הארי פוטר, אבל עכשיו גם אשמת הכוכבים. הארי פוטר זה גאוני, אבל אשמת הכוכבים גם.

Lilith_lin: ספר אהוב זה מילה קשה מדיי ... בינתיים יש כמה וכמה ספרים שאני אוהבת כמו: הטירה הנעה, מליון רסיסים קטנים, המעון של מיס פרגרין לילדים משונים וחלופית (ספר טוב אך הוא מאכזב קצת.)

שאלה 3 איזה טיפ אתם יכולים לתת לכותבי האחרים בישרא בלוג?

מאי סיפורים בהמשכים: לא להפסיק לכתוב, אפילו אם אין תגובות או שאתם חושבים שהכתיבה שלכם גרועה. הדרך היחידה להשתפר היא לכתוב כמה שיותר :)

Lilith_lin: טיפים אוקי ... אני האדם היחיד שלא אפשר לבקש ממנו טיפ אגב בגלל שאני חדשה בכל העניין הזה, אבל ממה שאני ראיתי.... יש המון בנות שכותבות בלוג או בכתב קטן או מעל צבע זהה ולא רואים כלום. זה מפריע לקרוא ומעצבן , אגב יש בנות שכתבות מדהים אבל עושים (לא זוכרת איך קוראים לזה נוו תצוגת דמויות ) זה טפשי . זה נותן הרגשה כאילו אין לכותב מספיק אמון בקורא בשביל לדמיין את הדמויות אגב זה ממש מעצבן ומיותר ...

לבלוג של מאי לחצו כאן ולבלוג של Lilith_lin לחצו כאן.

בלוג מומלץ

הבלוג שנבחר להיות הבלוג המומלץ הוא:

הבלוג של לאמפי

(לכניסה לבלוג לחצו כאן)

אז למה הוא מומלץ?

בואו נתחיל במה יש בבלוג קודם. בבלוג יש סיפורים של לאמפי ופוסטי שישי. בפוסטי שישי יש: שיעור לכותבים, סיפורים של לאמפי, תחרויות כתיבה, ביקורות על סרטים ועוד ועוד.  הבלוג מומלץ בגלל שיש בו סיפורים נהדרים והמון דברים לכותבים.

תפזורת ספרים

מאת: אני וזהו

(התשובות היו בגיליון הבא)

פרק 8-לבירינית

מאת: הרמיוני

מרוב בהלה אני יורה בו חץ, ומחסלת אותו. הוא מחרחר, ואז גופו דומם.

אני מחכה כמה שניות עד שאני מתקרבת אליו. אני שולפת את החץ מגופו הוורדרד, ומחזירה אותו לאשפת החצים. לפתע אני מבחינה בכפות רגליו השעירות, המכוסות באדמה.

אני נוגעת בכפות רגליו בזהירות, חשה את האדמה על אצבעותי.

בוץ.

מים!

היצור היה בדרכו למים!

עכשיו כל שאני צריכה לעשות הוא לעקוב אחרי הבוץ.

אני ממשיכה ללכת עוד קצת, עד שלפתע נגלה לפניי מעיין קטן, ובו מפלים קטנים.

אני ממלאה את נאד המים שלי, ומתכוונת לחזור למחנה, אך כשאני נזכרת שלא צדתי דבר, אני זורקת אבן קטנה לעבר אחד העצים, ובתגובה ציפורים מתעופפות.

אני יורה בארבע מהן, ואוספת אותן, וחוזרת למחנה.

אני מבחינה בדרך בעוד שלושה מהם. הם גרים על העצים.

"האוכל יותר טוב ממה שאמרת שהולך להיות," אמרה ארין, ונגסה שוב בבשר הציפור הרך.

"הוא באמת טעים," הודיתי.

"אנחנו לא יכולים להישאר כאן," אמר פביאן לפתע, מפר את השתיקה.

אני מהססת רגע לפני שאני עונה. "אתה צודק." אישרתי בעצב. "כדאי לא להישאר הרבה במקום אחד. עדיף... לנדוד." אמרתי, ולגמתי לגימה גדולה מנאד המים שלי.

"אנחנו לא בדיאטה?" שואלת ארין בתמיהה, כשהיא רואה שאני מרשה לעצמי לשתות הרבה.

"מצטערת ששכחתי לספר לכם. מצאתי מקור מים." אמרתי, והשמצתי את החלק של החיות המשונות. עדיף שלא ידעו.

"מחר נמלא אותם, ונצא לדרך?" שאל פביאן.

"כן," אישרתי. "אבל כדא לכם להשאיר בשר. מחר בבוקר נאכל את השאריות, ואני אצוד שוב. אולי נמצא גם גרגירי יער. אני כמעט בטוחה שראיתי שלושה זנים לפחות, שאינם רעילים." אמרתי.

הכנסתי את השאריות מהבשר לתרמילי, וכמוני עשו גם פביאן וארין.

פביאן פיהק פיהוק רחב. נזכרתי.

"יש לכם חבלים?" שאלתי.

"אני חושבת שכן. כולם קיבלו," אמרה ארין.

"יופי. אתם יודעים לטפס על עצים?" שאלתי.

שניהם הנהנו בראשם.

"מזל. כי ממש אי אפשר לישון על הקרקע, חסרי כל הגנה," אמרתי. ארין נראתה מבועתת כשהבינה את משמעות דברי, אבל פביאן לא נראה מפוחד למדיי.

"תלבשו את המעילים שלכם, ותקשרו את עצמכם לאחד הענפים הגבוהים," אמרתי, וסגרתי את מעילי.

פביאן סגר את מעילו, ואחריו גם ארין. דרכתי על גחלי המדורה בכוח, והתעקשתי לכבותה.

טיפסתי על ענפי העץ בקלילות, מקפצת מענף לענף. הגעתי כמעט לצמרת העץ, כשהחלטתי שזהו מקום טוב לקנן בו.

"תקשרו את עצמכם לעץ. אתם יכולים להיות קצת מתחתי אם אתם לא מצליחים לטפס," אמרתי.

"את רוצה לטפס ראשונה?" שאל פביאן, ובנימת קולו הייתה לי תחושה שהוא מעדיף שהיא תטפס לפניו.

"אתה ראשון," התעקשה.

"טוב," אמר באכזבה.

הוא אחז בידו את אחד הענפים, וטיפס באיטיות, מפחד ליפול מהעץ הגבוה.

לפתע הענף שדרך עליו התנפץ בראש.

"פביאן!" נחרדה ארין. הוא היה תלוי על העץ, כשהוא מתנוסס מעל חמישה מטרים, וידיו אוחזות באימה את הענפים העדינים.

אני ממהרת לפרום את הקשר, ולרדת אליו בזהירות, מחשש שמא אזיז את העץ יותר מדי, והוא יקרוס לקרקע.

"אל תזוז," אמרתי.

הבעת פניו מבועתת לחלוטין, והוא אחוז אימה לפי נקישות שיניו בחרדה.

תפסתי את זרועותיו בחוזקה. הוא היה כבד מאוד. הרגשתי שכל משקלו מנסה להכשיל אותי.

"תנסה לטפס על הגזע!" צעקתי בעצבנות, בעודי אוחזת את זרועותיו הדקיקות, ונושאת בזרועותי את משקל עצמותיו.

הוא גרר את רגליו כלפי מעלה, ורק בקושי נעמד על הענף, ונשען על הגזע.

הוא התנשף בחרדה.

היה רגע של שתיקה, ורק נשימותיו הלא קצובות של פביאן נשמעו ברקע.

"אני... חושב.... ש.... אני... אישן כאן הלילה," אמר תוך כדי נשיפות כבדות, שנרגעו לאיטן. הנהנתי בראשי.

"אני יכולה להישאר כאן?" שאלה ארין.

"אם את רוצה שילעסו אותך וינקו את השיניים בעצמות שלך," גיחכתי. היא זעפה מעט, אבל התעשתה במהרה. היא הייתה הרבה יותר טובה מפביאן.

טיפסתי חזרה לענף שלי, ושקעתי בשינה עמוקה.

התעוררתי בחרדה, על אחד המחוגים של השעון. השעון תקתק. השעון רעד, מצעדים כבדים. טראח טראח טראח!

תהיתי איך הגעתי לכאן. לא הייתי על העץ?

אני חושבת לרגע שאולי כל חיי היו רק חלום בלהות, ואני כל הזמן הזה הייתי בעצם כאן. אבל האפשרות נהיית פחות סבירה כשאני רואה שאני אוחזת את הקשת והחצים של אסבא, והשרשרת של אימא לצווארי.

"היזהרי, ילדה.  השעון - מ-ת-ק-ת-ק-," לפתע נשמע קול, והמילים האחרונות נאמרו בקצב של הדפיקות הכבדות על הרצפה, שבאופן משונה היו זהות לתזוזת המחוגים שבשעון. כולם פעלו יחד בהרמוניה מושלמת- אך משונה. הרגשתי כאילו יש כאן חלק שאני מחמיצה. מה הוא? מה הוא?? מה הוא???

תיק. תוק. תיק. תוק. תיק-תוק. תיק-תוק. תיק-תוק-תיק-תוק!

השעון מיהר מרגע לרגע, והתחזק עד שהרעש כאב באוזני...

התעוררתי חסרת נשימה. זה רק חלום, זה רק חלום בלהות. תרגעי, פקדתי על עצמי. היה משהו מוזר בחלום. התחושה של ההחמצה עדיין הדהדה בראשי, אך התעקשתי לסלקה. הבטתי בשחר המפציע בגווני תכול סגלגל שמוחק אחריו את החושך השחור האפל. קצוות העצים התחילו להיצבע בירוק באיטיות, כאילו החושך הוא שצבע אותם באפור אפל, וכעת, כשהשחר עולה, הוא צובע איתו את העלים.  הבטתי בציפורים הססגוניות המתעופפות לשמיים. הן שרו.

הבטתי בהן שוב. תנועותיהן היו קלילות, וכנפיהן נעו בעדינות. הבטתי בהן שוב. סגולות? לא. הן... צבעוניות. יפהפיות. נדמה כאילו נוצותיהן מכוסות יהלומים. הבנתי כבר אתמול שלא חיים כאן יצורים רגילים, אז אני לא נלחצת ויורדת מהעץ בצרחות. לפתע פרפר תכלכל מתעופף לעברי. אני מושיטה אליו את ידי. הוא מתיישב עלייה. צבעו כהה כשמי הלילה, ואורות כסופים משונים מנצנצים בכנפיו. אני מרימה אותו אל על, נותנת לו להתעופף מכאן, לברוח, למקרה שמשהו רע יקפוץ מבין השיחים.

אני פורמת את הקשר בזריזות, ומכניסה אותו לתרמילי. אני מקפצת בקלילות למטה, וחורטת על האדמה הקשה סימן שהלכתי לצוד.

  אני מעמיסה את התרמיל על גבי, וצועדת לעבר המעיין שלי. אני ממלאה את נאד המים מחדש, ומותחת חץ בקשת שלי. אני חושבת מה כדאי לצוד. שוב ציפורים? כן. אלא אם כן אני אמצא משהו טוב יותר. אני זורקת אבן לעבר חד העצים, ובתגובה מתעופפות אל על לפחות חמש עשרה ציפורים. אני יורה בחמש ציפורים, ואוספת את גופותיהן. אני שולפת את החצים מגופן, ומכניסה אותם חזרה לתוך אשפת החצים. הציפורים האלו הן דומות מאוד לאלו שצדתי אתמול. רק שנוצותיהן של אלו לבנות, ודם הארגמן שלהן בולט על נוצותיהן הבהירות להפליא. אני טומנת את הציפורים בתרמילי.

אני מתחילה לצעוד בחזרה למחנה, דרך קרחת היער, אך נעצרת לשמע רשרושים מאחורי.

אני מותחת חץ לכיוון השיח שממנו נשמע הרעש, אבל אז אני שמעת שני רשרושים משני שיחים אחרים. אני נעמדת באמצע קרחת היער, ומחכה.

לפתע יוצא מאחד השיחים יצור משונה.

אני פוערת את פי בתדהמה כשאני רואה אותו.

הוא יחסית גדול. כשאני מסתכלת סביבי אני רואה שלושה עשר כמוהו.

כולם חומים, לכולם יש ניבים חדים כתער במקום שיניים טוחנות. לכולם יש את אותו המבט הזדוני בעיניהם השחורות, וקצף לבנבן יוצא מאוזניהם.

הם התקרבו אליי.

הידעת?

מאת: נועה

1. האטלס הגדול בעולם היה באנגליה והיה שייך למלך צ'רלס השני, גובהו של האטלס הוא 1.78 מטר, רוחבו הוא 1.05 מטר ועוביו הוא 11 סנטימטר.

2. בית הדפוס העתיקה ביותר היא הוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימבריג'. הספר הראשון יצא לאור בשנת 1584.

3. ספר האודיו הארוך ביותר נקרא "50 הרצאות" ואורכך רצועת השמע הוא 115 שעות ו- 43 דקות.

4. הספר הצץ הכי גדול הוא the pop -up story of delery beach, גודלו הוא 1.13 מטר על 92 סנטימטר, משקלו הוא 19 קילוגם.

5.ההשפעה הגדולה ביותר על מרק טווין לפני שכתב את יצירתו "האקלברי פין" הייתה מציאתה של
גופת עבד נמלט בעת שהוא שיחק בנהר.

6.ספרים הם אחד מהמוצרים הפופולריים ביותר בעולם. אם ברצונכם להוציא ספר

תדעו שכל 30 שניות יוצא ספר במקום כלשהו בעולם.

7. המחיר של הספר הכי יקר בעולם הוא 8,802,500 דולרים.

8. הספר הנמכר ביותר בעולם הוא התנ"ך ובמקום השני נמצא ספר שיאי גינס.

9. הספר היחיד בתנ"ך שבו ה' לא מוזכר הוא מגילת אסתר.

10. בישראל קיימים 8 מקומות הקרויים על שם ספרים- אבן ספיר, חפץ חיים, תל אביב, יוסיפון,עין כמונים, יד רמב"ם,להבות הבשן וחמדת

רשימת עשרת הסרטים הכי טובים (על הניר ועל המסך)

מאת: אלינור

מרגלת מתבגרת

ראלף ההורס

שומרי האגדות

העולם עפ"י דינו

מפלצת של מלון

מונטה קרלו

דמדומים 4 חלק 2

משחקי הרעב

מדגסקר 3

אמיצה

תחרות כתיבה-שלב 3 (הגמר)

המשימה פשוטה מאוד ומסכמת במיוחד!

אתן צריכות לכתוב סיפור שמתחיל באותו משפט ומסתיים באותו משפט, איזה משפט שאתן רוצות.

טיפ: להתחיל מהסוף

להגיש עד: 2\2

רשימת משתתפים:

1.Invincible Ruler

2.Dreaming I

3.שוקולד לימון D:

4.סיפורים בהמשכים - הכותבת

5.פרפר הכי יפה כשהוא חופשי

6. The B-log

7. ירדן

8. studio H

9.מוריס :]

10. מאי

11. בועות

הפתעה לקוראים

קרדיט על הכותרת והסימניה ל צוות ספלאש H&D

ועל התמונה של התחרות pictures for u

הריט ♥
נ.ב

זה נורא משמח שהרבה בלוגים לקחו מהבלוג שלי השראה! בין עם זה לפתוח עיתון, ובין עם זה בלוג מומלץ ובין עם זה תחרות כתיבה.

זה כזה נחמד אף פעם לא חשבתי שזה היה עד כדי כך מוצלח העיתון!