גיליון 19

לקרוא או לקרוע?

פרטים על הספר: אשמת הכוכבים מאת ג'ון גרין

מאת: הריט

תקציר: " אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום." מתוך גב הספר.

ביקורת: וואו. פשוט וואו. אני לא מבינה עדין למה אהבתי את הספר לגמרי אבל יש לי שתי סיבות שבגללן אהבתי את הספר בגלל שהוא מציאותי כשאתה שומע על ספר שהגיבורים שלו הם חולים במחלה קשה הדבר הראשון שאתה חושב זה כמה פעמיים הגיבור ומשפחתו\קרוביו יתבכינו. בספר הזה זה לא קרה. הדמויות התנהגו נורמלי, כמו שכל חולה סרטן מתנהג, לעיתים בוכה אבל רוב הזמן מאושר. אני ידעת את זה כי אני מכירה מישהו שחלה בסרטן. נכון, הסופר המציא תרופה בספר אבל הוא בנה את העלילה בצורה כזו משכנעת שברגעים מסוימים בספר חשבתי שזה מקרה אמיתי. בנוסף הסופר יודע לכתוב ובהחלט אשמח לקרוא את הספר עוד פעם (אם לא היה תור ארוך בספרייה).

עריכה תוספת של מאי:
הספר היחיד שבו בחצי הראשון אתה צוחק ובחצי השני צריך להפסיק לקרוא כי אתה לא מסוגל לראות כבר מרוב דמעות.

שירים וסיפורים

מאת: jane doe

אם הייתי מחלקת פרח לכל אדם בעולם,

אני תוהה מה כל אדם היה עושה בו.

היו אלה, שמרסקים אותו באדישות,

ונותנים לו ליפול אל פח האשפה.

היו אלה, המניחים אותו באגרטל מקושט בביתם,

ולא הייתה עוברת במוחם עוד מחשבה על אותו פרח,

עד שנבל, חלף קסמו, והגיע גם הוא לפח האשפה

היו אלה התוהים אם אי פעם יגיע לאהוביהם,

היו אלה הנותנים אותו לאהוביהם.

והיו אלה, המניחים אותו על קברי אהוביהם.

מדור הציטוטים

מאת: הריט

"אלוהים! כמה הכול מוזר היום!... מעניין אם החליפו אותי בלילה? רגע, אנסה להיזכר: האם זאת אני שהתעוררתי הבוקר? נדמה לי שאני זוכרת שהרגשתי קצת אחרת. אבל אם זו לא אני, נשאלת השאלה מי אני, בשם אלוהים? אה, זאת החידה הגדולה!" מתוך אליס בארץ הפלאות.

מדור עצות

מאת: מאי

אוקי! לפני שנגיע למדור, אני חייבת להגיד תודה לכולכם! אני קוראת את כל התגובות, למרות שאני לא עונה, ואני רואה את כל התגובות שבהם אומרים שאוהבים את המדור שלי אז... תודה :)
ולנושא אחר לא פחות חשוב, התחילו להעלם לי הנושאים לכתיבה, וביקשתי כבר פעמיים ולא קיבלתי מענה, אז אולי אם אני אשים את זה בהתחלה מישהו יסתכל: אני צריכה רעיונות בשביל המדור הבא! תוכלו לעזור לי בזה? אין לכם מושג כמה עזרתם לי אם כן!
ועכשיו למדור עצמו:
היום חברים, נלמד איך לתאר. אתם יודעים, תיאורים, כמו למשל "שידה צהובה ויפה".

1. תעשו לכם רשימה או טבלה של תיאורים של תכונות, מראה או כל סוג של תיאור. אתם יכולים למיין אותם לפי קבוצות, תיאורים של אופי בקבוצה אחת ותיאורים של מראה בקבוצה אחרת, וכך כשתצטרכו לתאר משהו תהיה לכם רשימה מוכנה מספר של תיאורים להשתמש בהם.

2. תחליטו מה ההרגשה שאתם רוצים לתת לקורא כשאתם מתארים. אני אקח דוגמא שמצאתי פעם במקום מסוים שאותו אני לא זוכרת, והיא תיאור חדר. קודם כל, בואו נחליט על צבע מסוים שבו הקירות יהיו צבועים, למשל צהוב. אז אם אני רוצה שהחדר שלי ישדר חמימות ואופטימיות אני אכתוב ככה (וכתבתי את זה הרגע, ככה שזה לא טוב במיוחד ומשמש בתור דוגמא בלבד) : "היא נכנסה לחדר שכל קירותיו היו צבועים בצהוב בהיר קורן, צהוב כמו השמש החמימה שחדרה לחדר ונתנה לו גוונים צהובים, צהוב שגרם לה לרצות לחייך." אבל אם אני ארצה שהחדר שלי ישדר קרירות מסוימת, שהחדר לא יהיה החדר הנחמד ביותר להיות בו, אני אכתוב ככה: "היא נכנסה לחדר שכל קירותיו היו צבועים בצבע צהוב דהוי, בניסיון כושל לשדר נעימות וחמימות אם כי במקום זאת שידר רק קרירות. צהוב מגעיל, צהוב דוחה, צהוב ישן שלא הושקע בו שום מאמץ." שוב, כושל, אבל אני מקווה שהבנתם את העיקרון.

3. מטאפורות ודימויים! אני אוהבת מטאפורות ודימויים, פשוט אוהבת, וזה כל כך מוסיף! וכל עוד לא תשמשו בהם כל מילה שנייה זה יהיה מצויין. תודו שלרשום "עיניים כחולות יותר משמיים בהירים ביום שטוף שמש" נשמע הרבה יותר טוב מסתם "עיניים כחולות".

4. לא יותר מידי תיאורים בבת אחת! אחת הטעויות הנפוצות שגם אני נפלתי בה בעבר. הרבה פעמים בסיפורים יש את הרגע הזה שדמויות רבות נכנסות לעלילה בבת אחת. למרות שאני מעדיפה להמנע מהכנסת דמויות רבות בפעם אחת, לפעמים אין ברירה, ואז הקורא מוצף ברצף ארוך של תיאורים על כל דמות ודמות. תגידו, מכירים את ג'יי קיי רולינג? למי שלא, זאת הסופרת של הארי פוטר. ידעתם שלא יודעים מה צבע השיער של אחת הדמויות, נוויל לונגבוטום שמה, לאורך כל הסדרה? זה בסדר לא לתאר את כל הדמויות לעומק, וזה בסדר לפעמים אפילו לא לתאר בהתחלה ואז לתאר אותם בהמשך. כשהקורא מוצף ביותר מידי תיאורים, זה פשוט משעמם.

5. לא להשתמש ביותר מידי תיאורים! כן כן, תיאורים מושכים את הקורא ועוזרים לו להיכנס לאווירה, אבל באמת, אם בכל משפט שני יהיה כלול תיאור זה יגרום לקורא להשתעמם. תיאורים זה מעולה, אבל כמו כל דבר, צריך להשתמש בהם במידה אחרת הם מאבדים מהקסם שבהם.

6. בבקשה, אל תחזרו על עצמכם. בסדר, אז הוא "חתיך הורס עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני", והוא "חתיך הורס עם עיניים חומות ושיער בלונדיני" והוא "חתיך הורס עם עיניים כחולות ושיער חום" והוא סתם "בלונדיני עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני", אז למרות השוני הקל זה עדיין יוצר חזרה, אם תתארו דמויות מסוימות יותר לעומק ויותר בגיוון זה יהיה הרבה יותר נחמד מאשר תיאור קבוע עם שינוי קל.

מצטערת אם יש שגיאות מקלדת, זה כנראה בגלל שכתבתי את זה באחת עשרה בלילה אחרי עבודה מפרכת בספרות. מקווה שעזרתי.

... 

טבלת תיאורים

מאת: הריט

הכנתי לכם מחסן תיאורים שיכול לעזור לכם. תמצאו אותו פה.

...

תמונות להשראה-חלון

מאת: הריט

כרגע אנחנו בתקופה די עמוסה אני לא מבטיחה שיצאו גליונות כמו תמיד. למנוים החל מהפוסט הבא יש מתנה.

קרדיט